תביעה לפינוי מושכר: כיצד מתנהל ההליך?

הסכם שכירות מהווה חלק בלתי נפרד מההתנהלות היום יומית של רבים מאיתנו, אך יחד עם זאת כולל בחובו סיכונים רבים ובלתי מבוטלים.
במשך השנים פינויו של שוכר אשר הפר את הסכם השכירות כלל הליך ארוך ומייגע, במהלכו נגרמו לבעל הנכס נזקים כבדים לאור הצורך בניהול הליך משפטי ארוך ויקר.

האופציות אשר עמדו לזכות בעל הנכס היו הגשת תביעת פינוי וסעד כספי בהליך סדר דין מהיר. לנתבע הייתה זכות להגיש כתב הגנה, הגם שלעיתים לא הייתה לו הגנה של ממש וכך בדרך כלל נגררה התביעה במשך שנים רבות.

על כן לעיתים בחרו בעלי נכסים בדרך של הגשת תביעת פינוי בסדר דין מקוצר, אליה נדרש לצרף ראיה בכתב אודות בעלות התובע במקרקעין וראיות לקיום חוזה שכירות, גם כאן כאשר לנתבע טענות הדורשות התערבות שמאי למשל, הייתה עוברת התביעה למסלול ה"רגיל" ושוב נגררת מספר שנים עד לפינויו מהמושכר.

הבעיה העיקרית בהליכים אלו הייתה כי בפועל המושכר נותר בידי השוכר אשר הפר את הסכם השכירות, בעוד בעל הנכס נדרש להוציא כספים רבים, כל זאת כאשר אינו יודע כלל אם יוכל לפרוע את חובו מהשוכר בסיום ההליך.

תביעה לפינוי מושכר מפשטת את הליך פינוי הדייר

בתאריך 16.12.2008 ובעקבות דו"ח וועדת רונן, חתם שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן, על תקנות הנוגעות להליך חדש – "תביעה לפינוי מושכר" ואשר כל מטרתו הינה לפשט את הליך הפינוי של דייר שאינו דייר מוגן ולחסוך בזמן והוצאות.

התקנות מטילות מספר הוראות על מנת ליצור הליך מזורז ויעיל, ועל כן תובע המעוניין להגיש תביעה לפינוי מושכר יצרף לתביעתו תצהיר, אסמכתאות משפטיות וחוות דעת מומחה לפי הצורך, כך גם על הנתבע להגיש כתב הגנתו בתוך 30 יום מקבלת כתב התביעה, בצירוף תצהיר ואסמכתאות מתאימות והדיון יתקיים בתוך 30 יום ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

אין עוררין כי תקנות אלו חוסכות זמן יקר ומקצרות את ההליך למספר חודשים בודדים ולרוב מסתיים ההליך ומתקבל פסק דין לפינוי בתוך חודשיים וחצי – שלושה מיום הגשת התביעה.

על אף שמדובר ביוזמה מבורכת החוסכת זמן שיפוטי יקר יש לזכור כי התביעה מתאימה לצד המעוניין בפינוי מהיר בלבד, שכן במסגרת תביעה זו לא ניתן לתבוע סעד כספי ולא ניתן לתבוע פינוי פולשים או דיירים מוגנים ולשם כך נדרשת תביעה נפרדת.