הבנקים בארץ משוועים להראות תוצאות יפות בגביית כספים בייחוד בתקופת הקורונה שלא נגמרת.
חייבים בהוצאה לפועל שמבקשים לצאת לדרך חדשה ונבהלים מגובה החוב התופח והולך מאחר שהחובות בחשבונות הפרטיים במסגרת ההוצל"פ, שהם רוב חשבונות משקי הבית בארץ, נושאים ריבית פיגורים בחסות בנק ישראל של בערך 15% ויותר, דבר אשר מקפיץ את גובה החוב משמעותית.
בנקים מעסיקים עורכי דין חיצוניים שמייצגים אותם בהליכי גבייה מול חייבים
הבנקים אשר מעסיקים עורכי דין חיצוניים המייצגים אותם בהליכי הגבייה מול החייבים, רשימה אשר הצטמצמה משמעותית בשנה האחרונה, מצפים לקבל את כספם בחזרה. וכפי שריבית הפיגורים מצטרפת לסכום החוב כל רבעון, עורכי הדין נמדדים על ידי הבנקים כל רבעון על פי תוצאות גביית הכספים, גם אם הקורונה נמשכת והמצב הכלכלי קשה מאד במשק.
הבנקים השונים כביכול מנהלים תחרות ביניהם, אולם מתואמים בשיטות הגבייה והולכים אחד אחרי השני ו/או במקביל בנקיטת פעולות לגביית החובות.
הבנקים מפעילים מרכזי גבייה פנימיים שפועלים ישירות מול חייבים
הבנקים מבצעים "מבצעי גבייה" מעת לעת בייחוד בסוף השנה, נמצאים בקשר עם ההוצאה לפועל על מנת לקדם תיקים ישנים אשר לא מניבים כספים לבנקים ומנגד מעמיסים על מערכת ההוצאה לפועל. לבנקים מרכזי גבייה פנימיים אשר פועלים ישירות מול החייבים לגביית החובות, יוצרים עימם קשר טלפוני ומציעים הצעות לסגירת תיקים בטרם העברתם לטיפול משפטי ו/או גם אם התיקים מטופלים אצל עורכי דין חיצוניים.
הבנקים עורכים כל חודשיים שלושה ימי לקוחות במסגרתם נפגשים נציגי הבנק עם החייבים המטופלים במשרדי עורכי דין השונים, כיום לאור הקורונה המפגש נעשה טלפונית. עורכי הדין יוצרים קשר עם החייבים המטופלים במשרדם לקראת כל מועד שנקבע על ידי הבנק, ועושים כל שאל ידם לקבל הצעה כלשהי מהחייבים להסדרת החוב. הצעה אותה הם מקווים שיוכלו לקדם במועד עצמו או סמוך אליו לאחר היוועצות עם הבנק.
חייבים בעלי תיקי הוצל"פ בעלי ותק של כמה שנים מרימים ידיים וטומנים ראשם בחול וחבל שכך. יש בידם המון דרכים להתמודד עם החובות שצברו ותפחו להם עם השנים.
פניה ישירה אל משרד עורכי הדין שמייצג את הבנק לצורך הסדרת החוב
כאשר הזוכה בתיק הוא אחד מהבנקים בישראל, ייצוג הבנק ייעשה על ידי משרד עורכי דין מוכר בדרך כלל, וניתן לפנות ישירות למשרד עורכי הדין בהצעה להסדרת החוב. כל הצעה חייבת לעבור לבנק גם אם אין בה כדי להסדיר את מלוא או רובו של החוב.
על החייב להבין כי הכדור לרוב נמצא במגרשו ובמידה ויציע הצעת מזומן סיכויי הצעתו להתקבל עולים בהרבה, גם אם יציע חלק במזומן וחלק בפריסה. ככל שהתיק ישן יותר סיכויי הצעתו להתקבל גבוהים יותר.
הבנקים בוחנים כל תיק בנפרד - מסתכלים על קרן החוב, מתי נפתח התיק בהוצאה לפועל, משווים את הריבית בתיק ההוצל"פ מול הריבית בחשבון החייב (שעדיין קיים בבנק עד לגביית החוב ולרוב צובר ריביות נמוכות בהרבה מהריביות בתיק ההוצאה לפועל) על ההוצאות שהתלוו לחוב, כמה כסף שולם על ידי החייב ו/או כמה הצליחו עורך הדין לגבות באמצעות הפעולות שנקט בתיק.
לרוב נעשות כל הפעולות האפשריות בתיק, הרי מדובר בעורכי דין שיודעים את מלאכתם נאמנה ולהם עובדים ותיקים היודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים בכל תיק ותיק, ובימינו הפעולות אף יותר פשוטות ולא נדרשים פקידי הוצאה לפועל רבים על מנת לפעול בתיקים, כל עורך דין יכול לפעול במערכת הממוחשבת בזמנו הפנוי.
תיקים שנפתחו בהוצאה לפועל צוברים ריביות גבוהות אשר "מנפחות" את החוב
הבנקים מודעים למצב הכלכלי הקשה של החייבים בייחוד לאור משבר הקורונה אולם מנגד הם מחויבים "להחזיר הכסף לבנק", החובות הרי נוצרו לאחר שהחייבים נטלו הלוואות מהבנק וכאשר לא הצליחו לעמוד בהחזר ההלוואות נפתחו כנגדם תיקים בהוצאה לפועל. תיקים אשר כאמור צוברים ריביות גבוהות המנפחות את החוב הגדל לאורך השנים.
גם תיקים ישנים ניתן וכדאי להסדיר כמובן אם יש נכונות מצד החייב להסדירם, נכונות אשר תתקבל ברוב המקרים על ידי הבנקים (אם עורכי הדין מערימים קשיים ניתן לפנות לבנקים ישירות). תיקים אלו הינם חלק משמעותי מגובה החוב הכולל של החייב ומשהסדיר חוב זה, הדרך להסדרת יתר חובותיו קלה הרבה יותר.
עורכת דין לורי ברדה עוסקת בתחום ההוצאה לפועל יותר מעשרים שנה, בעלת ניסיון רב בייצוג זוכים בערכאות בתי המשפט השונות, לשכות ההוצאה לפועל, ייצוג בהליכי חדלות פירעון, הסדרי חובות מול בנקים ועוד.
.jpg)
