עובד שנפגע בתאונת עבודה שאירעה לו בעקבות רשלנות המעסיק יוכל להגיש תביעת פיצויים נגד המעסיק שהתרשל כלפיו והפר את חובת הזהירות שלו. עובד שנפגע בתאונת עבודה רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך שנה ממועד התאונה כדי למצות את מלוא זכויותיו. יובהר כי בתביעת דמי פגיעה ובתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה שמוגשות למוסד לביטוח לאומי אין כל משמעות לשאלת אשמתו של העובד בתאונה.

 

אם התאונה התרחשה בעקבות התרשלות המעסיק, העובד רשאי להגיש תביעת פיצויים נזיקית נגדו. במסגרת התביעה העובד יצטרך להוכיח שהתאונה התרחשה בעקבות התרשלות המעסיק ולפיכך הוא נושא באחריות לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה. מעבר לכך העובד יצטרך להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי כי נגרם לו נזק וכי יש קשר סיבתי בין התרשלותו של המעסיק לבין הנזק שנגרם לו. 

 

אם המעסיק רכש פוליסת ביטוח חבות מעסיקים, גם אם בבית המשפט יוכח שהוא התרשל כלפי העובד והתרשלותו גרמה לתאונת העבודה אשר גרמה נזקים לעובד, כל שיידרש ממנו יהיה לשלם את סכום ההשתתפות עצמית שסוכם עם חברת הביטוח, כאשר חברת הביטוח היא זו שתיכנס בנעליו של המעסיק ותשלם לעובד את הפיצוי שנפסק לו. תביעת פיצויים נגד המעסיק ניתן להגיש תוך תקופה של 7 שנים ממועד התרחשות התאונה כאשר לאחר מכן תחול התיישנות.

 

בהתאם לחוק, תאונת עבודה היא אירוע שבו עובד נפגע תוך כדי ועקב עבודתו עצל המעסיק וזאת לרבות פגיעה של עצמאי במהלך העבודה. לפי סעיף 2 לפקודת הנזיקין, מעביד הוא אדם שיש לו שליטה גמורה על הדרך שבה אדם אחר מבצע עבודה בשבילו. עובד הוא "מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור".

 

חובת זהירות של מעסיק כלפי עובדיו


בפסיקת בתי המשפט נקבע כי כל מעסיק חב חובת זהירות כלפי עובדיו. אם חובת הזהירות של המעסיק הופרה, העובד יוכל להגיש תביעת פיצויים נגד מעסיקו. חובותיו של המעסיק כלפי עובדיו עוגנו בשורה ארוכה של פסקי דין ובתקנות שהותקנו מכוח פקודת הבטיחות בעבודה.

אחריות המעסיק כוללת בין היתר את החובה לנקוט באמצעים סבירים כדי להגן על עובדיו מפני סיכונים שמצויים במקום העבודה או בתהליך העבודה, בין אם מדובר בסיכונים רגילים, בלתי רגילים או בסיכונים מיותרים. יובהר כי חובתו של המעסיק היא אישית ועל כן הוא מחויב לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק גוף לעובדיו במהלך עבודתם.

 

בתוך כך, המעסיק מחויב להזהיר עובדים בדבר הסיכונים הצפויים בסביבת העבודה, לתת מענה בטיחותי כדי למנוע נזק לעובדים, לסלק כל סיכון שקיים בסביבת העבודה של העובדים, לספק לעובדים ציוד מגן תקין ומתאים לכל סביבת עבודה במקום העבודה ולוודא שהעובדים אכן משתמשים בציוד המגן.

 

יתרה מזאת, המעסיק מחויב לפקח על עובדיו ולוודא כי הם שומרים על כללי הבטיחות במקום העבודה, ממלאים אחרי הנחיות המעסיק באשר להפעלת כלי העבודה ולאופן ביצוע העבודה. נוסף על כך, המעסיק מחויב להדריך את עובדיו בנוגע לשימוש בכלי עבודה ולאופן ביצוע העבודה.

 

אשם תורם של העובד


אם המעסיק לא נקט בכל האמצעים הסבירים הנדרשים לצורך הגנה על עובדיו מפני הסיכונים ועובדיו נפגעו במהלך העבודה, הם יוכלו לתבוע אותו בגין הנזק שנגרם להם. חשוב לציין כי לצד האחריות שמוטלת על המעסיק, מובן שגם העובד מחויב להיות אחראי ולמלא אחר כללי הזהירות במקום העבודה והנחיות המעסיק.

 

על כן, אם המעסיק יוכיח שהעובד נפגע כתוצאה מפעילות חסרת זהירות ורשלנית מצידו, אז גם לעובד תיוחס אחריות לנזק. במקרה כזה, בית המשפט יפחית מהפיצוי הכולל שמגיע לעובד את החלק המיוחס לעובד בשל רשלנותו התורמת.

 

קיזוז תגמולי ביטוח לאומי מסכום הפיצוי שהתקבל בתביעה נגד המעסיק


מכיוון שמטרת דיני הנזיקין היא השבת המצב לקדמותו, הרי שעובד שנפגע בתאונת עבודה יקבל פיצוי שאמור להחזיר אותו למצב שבו הוא היה לפני תאונת העבודה. עובד שנפגע בעבודה לרוב יתבע תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי ופיצויים מהמעסיק. כדי למנוע מצב שבו עובד יקבל כפל פיצוי, בית המשפט יפחית את סכום התגמולים שיקבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי מהפיצויים שייפסקו לו בתביעה שהגיש נגד המעסיק.

 

מה לעשות כדי למקסם את סכום הפיצוי מהמעסיק?


לעובד שנפגע במהלך העבודה כדאי לפנות מיד למעסיק, בסמוך לאחר התרחשות התאונה, כדי לקבל ממנו טופס ב.ל. 250 אשר עימו ניתן לקבל טיפול רפואי בקופת החולים. בטופס ב.ל. 250 המעסיק יפרט את פרטי התאונה ולכן חשוב לשים לב שהוא ממלא בצורה מדויקת את פרטי התאונה ולא מחסיר פרטי מידע רלבנטיים.

 

בהמשך ולפי הצורך, רצוי לגשת לקבל טיפול רפואי ולוודא כי בגיליון הרפואי נרשם כי סיבת הפניה והטיפול הרפואי היא תאונת עבודה. לאחר קבלת הטיפול הרפואי חשוב לקבל תעודה רפואית מקורית לנפגע בעבודה שתשמש בהמשך למיצוי הזכויות במוסד לביטוח לאומי.

 

אם נגרם לכם נזק גופני בעקבות התאונה חשוב לטפל בבעיות הרפואיות שהופיעו בעקבות התאונה, ולדאוג לקבל טיפול רפואי רציף ואינטנסיבי ממועד התאונה ואילך. נפגע שלא פעל כדי לקבל טיפול רפואי ראוי עלול להיחשב כמי שלא הקטין את נזקיו ולפיכך מסתכן בהפחתת סכום הפיצוי הסופי.

 

מעבר לכך, כדאי לאסוף את כל המסמכים הרפואיים מכל המוסדות שבהם הנפגע קיבל טיפול רפואי כולל בתי חולים, קופות חולים, טיפולי פיזיותרפיה, טיפולי רפואה משלימה, בדיקות הדמיה, רנטגן ועוד. כמו כן מומלץ לשמור קבלות וחשבוניות שהתקבלו עבור טיפולים רפואיים, מכשירים ועזרים רפואיים, נסיעות לקבלת טיפולים רפואיים ועוד.

 

לנפגע בתאונת עבודה חשוב לפנות בהקדם האפשרי ובסמוך לאחר התאונה לעורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה בניהול תביעות נזיקין נגד מעסיקים. עורך הדין יוכל ללוות את הנפגע בהליך למיצוי זכויותיו, ידריך וינחה אותו לפי הצורך עד לקבלת מלוא הפיצוי מהמעסיק.

 

משרד עורכי דין אליוב - גרין עוסק בדיני נזיקין, בעל ניסיון רב בניהול תביעות נזיקין נגד מעסיקים שהתרשלו כלפי עובדיהם עד לקבלת פיצוי הולם ומיצוי זכויות מיטבי. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

 

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.