סוף סוף, מצאתם את אהבת חייכם, נפרדתם לנצח מכל המחזרים האחרים, והחלטתם כי הגיעה העת להסב קצת נחת לאמא הפולנייה שלכם ואבא (גם הוא ברוב המקרים פולני לא פחות) , ול-ה-ת-ח-ת-ן.

כעת, כל שנותר לכם (בטרם החיפוש אחר האולם, השמלה והבורקס/סושי) הוא לבחור את סוג וטקס הנישואין המתאים ביותר לאמונתכם ואורח חייכם.

1. נישואין כדת משה וישראל

ענייני הנישואין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה הינם בשיפוטה הייחודי של המערכת הרבנית וייערכו ע"פ דין תורה.

כיצד זה מתבצע?

באמצעות פנייה לרבנות במקום המגורים של אחד מבני הזוג או עיר המגורים בה ייערכו הנישואין. יש לפתוח תיק נישואין ולשים לב שאם הנישואין נדחים מעבר לפרק של שלושה חודשים ייסגר התיק ויש לפתוח תיק חדש. לאחר קיום הטקס, יוחזר העתק של הכתובה החתומה לרבנות, ותונפק תעודת נישואין.

חשוב לציין, כי ההתחייבות הכספית של הבעל לאישה בכתובה הינה בעלת משמעות משפטית, והבעל עלול למצוא עצמו נתבע על הסכום לו התחייב בכתובה במקרה של גירושים.

2. נישואין שלא כדת משה וישראל

א. נישואין אזרחיים בחו"ל

כאמור, נישואין אזרחיים (שלא כדרך דת משה בישראל) בין יהודים אזרחי או תושבי מדינת ישראל, לא יוכרו כנישואין אם נערכו בישראל. ברם, אם הינכם פסולי חיתון מסיבה זו או אחרת או פשוט אינכם מעוניינים להינשא בנישואים דתיים מכל סיבה שהיא, אזי בהשקעה משתנה, ניתן להינשא בנישואין אזרחיים במדינה זרה דוגמת: קפריסין, ארה"ב, ומדינות שונות באירופה. אופציה נוספת ידועה כ"נישואי פרגוואי", היינו נישואין שבמהלכם אין צורך בנוכחות שני בני הזוג אלא מספיקה נוכחותו של אחד מהם.

הרישום לנישואין מתבצע ברשויות אזרחיות שונות בהתאם למדינה בה הם נערכים דוגמת: בתי משפט, עיריות, ומשרדי רישום אזרחיים. יש לקחת בחשבון, כי ישנן מדינות בהם קיים פרק זמן של המתנה מהגשת הבקשה להינשא ועד לטקס הנישואין עצמו (מספר ימים עד מספר שבועות). כמו"כ, לכל מדינה יש תנאי רישום לנישואין דוגמת בדיקת רפואיות, הוכחת כשרות משפטית להינשא, גיל מינימאלי, ומסמכים נוספים כגון תעודת לידה וכו'. יצוין, כי מדינות רבות אינן מתירות נישואין בתחומן אם הנישאים אינם אזרחיה.

בתום טקס הנישואין, מונפקת תעודת נישואין רשמית, אותה ניתן להציגה בישראל ולשנות את הסטאטוס (המעמד האישי) מפנוי לנשוי.

חשוב לציין, כי מבחינה הלכתית, נישואין אזרחיים כשלעצמם אין בהם תוקף של קידושין, אולם החיים המשותפים של בני הזוג יוצרים ספק קידושין, והתוצר של כך צורך בגט לחומרא.

ב. נישואין רפורמיים וקונסרבטיביים

מאחר ובישראל הרבנות הראשית אינה מכירה ברבנים רפורמיים וקונסרבטיביים, גם טקסים רפורמיים וקונסרבטיביים אינם מוכרים בישראל כטקסי נישואין רשמיים. להבדיל מהטקס האורתודוקסי, טקסים אלה אמנם טקסים מסורתיים, ברם הינם בעלי אופי שוויוני ומודרני יותר. כך למשל, הטקס הרפורמי נערך בשפה העברית ולא בארמית כפי האורתודוקסי, שני בני הזוג מקדשים זה את זה ולא רק הגבר את האישה, והוא יכול להיערך ע"י רבנית.

ג. נישואים "חילוניים"

אופציה נוספת היא טקסי נישואין "חילוניים" הנערכים ע"י ארגונים שונים דוגמת ארגון "משפחה חדשה" ומכון הטקסים החילוני או ע"י סלבריטאים שונים. אופי הטקסים הללו משתנה ומותאם לרצון ואופי בני הזוג. לעיתים נושאים טקסים אלה סממנים של הטקס היהודי המסורתי דוגמת חופה, חילופי טבעות , שבירת כוס, הכל בהתאם לבחירת בני הזוג.

3. התוצאות המשפטיות של נישואין שלא כדת משה וישראל

רישום- נישואין אזרחיים בחו"ל מקנים את האפשרות לבני הזוג להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין של משרד הפנים. שאר טקסי הנישואין שלא כדת משה וישראל והנערכים בישראל אינם מאפשרים את הרישום הנ"ל.
גט לחומרא- גם מי שנישא בנישואים אזרחיים כדי להימנע מלבוא בשערי הרבנות, ייאלץ למצוא את עצמו בסופו של דבר בבית הדין הרבני, על מנת למנוע סיווגם של ילדים עתידים כממזרים, כפי שיפורט בהמשך.
ממזרות- מבחינה הלכתית ממזר הוא מי שנולד לאם נשואה מגבר שאינו בעלה. הנפקות של ממזר הינו בפסלות החיתון. היינו, ממזר אינו יכול להינשא בנישואין כדת משה וישראל, אך יוכל להינשא בנישואין אזרחיים ואין כל הבדל בינו לבין אדם אחר מבחינה משפטית ואזרחית. לפיכך, אין כל הבדלים בין ילדים שנולדו כתוצאה מנישואים כדת משה וישראל או ילדים שנולדו כתוצאה מנישואים אזרחיים/אחרים או להורים שלא נישאו בכלל. עם זאת, במקרה של נישואין שלא כדת משה וישראל, ישנה חשיבות לקבל גט לחומרא, שכן בהיעדר גט לחומרא, על אף התרת הנישואין בבית משפט אזרחי, במידה והאישה תהרה לגבר אחר, ייחשב הילד כממזר, שכן מבחינה הלכתית האישה עדיין נשואה לגבר הראשון.
4. ויתור על טקס נישואין פורמאלי חיים משותפים כידועים בציבור

אם החלטתם לוותר לפי שעה על טקס נישואין רשמי, כדאי שתדעו כי גם לחייכם המשותפים יחדיו עשויות להיות השלכות משפטיות עתידיות. הפסיקה הגדירה ידועים בציבור כבני זוג החיים יחדיו ומנהלים משק בית משותף. הגדרה זו היא הגדרה גמישה, ונכון להיום הפסיקה הרחיבה את האפשרות להיחשב ידועים בציבור. מבחינה משפטית, הידועים בציבור נהנים משורה של חוקים המעניקים להם שלל זכויות כשל זוגות נשואים כגון: חוק הירושה שלפיו לידועים בציבור זכות ירושה כבן זוג נשוי, חוקי תגמולים שונים, ואף זכויות רכושיות שונות מכוח הפסיקה.

להבדיל מנשואים באופנים שונים, ידועים בציבור אינם חייבים בגט לחומרא, וכפי האמור לעיל, ילדיהם בכל מקרה אינם ממזרים.

* המידע נכתב ע"י עורכי דין ממשרד מילר ושות' - עורכי דין. מידע זה אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי. למידע נוסף וטיפול ענייני, נא פנה למשרדנו