המדריך לנפגעי רשלנות רפואית

רשלנות רפואית/ עו"ד אופיר מילר ועו"ד ערן קמר

הילדה ד' בת 4, הגיעה בצהרי יום שישי עם הוריה למוקד של קופת החולים כאשר היא קודחת מחום, רגליה כואבות והיא אפאטית לחלוטין. רופא המוקד, בחר שלא להתייחס לכל תלונותיה של הילדה והוריה ובמקום לשלוח את הילדה לחדר מיון להמשך בירור, כמתבקש, בחר לשלוח את ד. לביתה.

באותו לילה נפטרה ד. כתוצאה מחיידק טורף אשר קינן בדמה. חוות דעת רפואית קבעה כי, בדיקת דם פשוטה הייתה מגלה את החיידק הטורף וכפי הנראה מצילה את חייה של ד.

ד. היא רק דוגמא אחת מיני רבות למקרה מצער של רשלנות רפואית.

לאחרונה נחשפנו כולנו באמצעות כלי התקשורת למקרים מצערים של מוות או נזק רפואי חמור שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית.

מהי רשלנות רפואית?

כל רופא, או כל חבר בצוות הרפואי, חבים חובת זהירות כלפי מטופליהם.
כאשר הרופא לא פעל במיומנות ובזהירות, כפי שניתן לצפות מרופא סביר ומיומן שינהג ע"פ הפרקטיקה המקובלת, מדובר בהתרשלות של הרופא.

כאשר התרשלות זו גרמה לנזק, ניתן לתבוע מאת הרופא פיצוי על הנזק שנגרם.

משפט הרפואה מגדיר את זכויותיהם של הנפגעים בשורה של חיקוקים. העיקרים שבהם: פקודת הנזיקין (נוסח חדש); חוק זכויות החולה; חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

מתי מדובר בהתנהגות רשלנית ומתי מדובר בהתנהגות סבירה של הרופא?

טרם נמצאה נוסחת הקסם ובתי המשפט ממשיכים להתלבט בעניין כמעט בכל מקרה אשר מונח לפניהם. צריך להבהיר כי לא כל טיפול רפואי אשר נכשל, הינו באופן ברור מוגדר כרשלנות רפואית. על מנת שבית המשפט ישתכנע כי אכן מדובר ברשלנות רפואית ויפסוק פיצוי לטובתנו, עלינו להוכיח:

1. כי התנהגותו של המטפל חרגה מהנהלים ומהנורמות הרפואיות המקובלות.

2. כי למטופל נגרם נזק.

3. הנזק נגרם כתוצאה מהתנהגותו של המטפל.

דוגמאות לרשלנות רפואית:

- רופא אשר שכח מכשיר בגופו של מטופל.

- רופא אשר ניתח איבר לא נכון.

- טעות בלתי סבירה באבחון מחלה.

- טעות ברישום מרשם לתרופה.

- ועוד...


האם צריך להסכים לכל טיפול הרפואי?

בשנת 1996 נכנס לתוקפו חוק זכויות החולה.

סעיף 13 לחוק זכויות החולה מחייב קבלת הסכמה מדעת של חולה לפני מתן טיפול רפואי, מלבד מקרים חריגים כמו מקרי חירום וכד'.

כאשר מטפל מבצע במטופל פעולה חודרנית או אחרת ברת סיכונים, מבלי שקיבל את הסכמתו של המטופל לביצוע הפעולה, הדבר נקרא תקיפה רפואית.

גם כאשר המטופל נתן את הסכמתו, אולם מבלי שהרופא סיפק לו קודם לכן מידע מלא לגבי הצורך בביצוע הפעולה, סיכויי הצלחתה, והסיכונים ותופעות הלוואי הכרוכים בה ודרכי הטיפול החלופיות, הרופא יראה כמי שטיפל במטופל בלי הסכמתו. במקרה זה ניתן לבסס תביעה על: עוולת התקיפה, עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה.

איך מסכימים? האם חתימה על טופס ניתוח מספיק?

נפסק בבית המשפט כי, החתימה על הטופס אין בה די לשם מילוי דרישת החוק. החתימה צריכה להיות משולבת בהסבר נאות על מהות הטיפול והסיכונים. אם לא ניתנו הסברים – ניתן לתבוע.

האם ניתן לתבוע בעילת רשלנות רפואית גם אם לא נוצר נזק?

חשוב מאוד לשים לב כי ללא מרכיב הנזק, מאבדת תביעת הרשלנות מרכיב מאוד משמעותי, אשר קובע את גודל הפיצוי שיקבל התובע.

המשפט הישראלי עדיין לא מכיר בנחיצותם של פיצויים עונשיים, אשר באים ל"העניש" את המזיק על העמדת הניזוק בסיכון.

לכן במידה ולא ניתן להוכיח כל נזק, סכום הפיצוי יהיה נמוך ביותר ויורכב אך ורק מעגמת הנפש אשר נגרמה כתוצאה מהרשלנות ואם ניקח בחשבון שתביעות העוסקות בתחום הרשלנות הרפואית כרוכות בהוצאה כספית, לא תמיד התביעה תשתלם.


אז מה עושים במקרה של חשד לרשלנות רפואית ?

המישור העיקרי בטיפול בתיקים מסוג רשלנות רפואית, הוא ע"י הגשת תביעה אזרחית.

רוב רובן של התביעות בגין רשלנות רפואית נדונות בבית משפט אזרחי, והפיצויים הנפסקים, במידה שנפסקים, הם גבוהים ביותר.

על מנת שהתביעה תצליח, עלינו להוכיח כי המטפל לא נהג כמטפל סביר והתנהגותו היא זו שגרמה לנזק וזאת עושים באמצעות חוות דעת רפואית. ללא חוות הדעת סיכויי התביעה נמוכים מאוד.

כאשר מקנן בליבנו חשש כי רופא התרשל בטיפול בנו יש לנהוג כלהלן:

1. לאסוף את כל המסמכים הקשורים לטיפול: מסמכי קופ"ח, תיק חדר מיון, דו"ח ניתוח, תיק אשפוז, תיק מרפאות חוץ, מכון רנטגן וכד'.

2. בשלב זה מומלץ להתייעץ עם עו"ד המומחה בתחום, על מנת שיחווה דעתו האם בנסיבות העניין קיים חשש לקיומה של רשלנות.

3. עורך הדין יפנה, בדר"כ, את החומר לעיונו של רופא מומחה בתחום הרלוונטי לצורך כתיבת חוות דעת רפואית.

4. עם קבלת חוות הדעת תוגש התביעה לבית המשפט המוסמך.

בהמשך לאמור לעיל, עומדים בפני החולה או בפני בני משפחתו שני מישורים נוספים לפעולה במקרה של רשלנות רפואית:

1. ניתן להגיש תלונה במשטרה (מישור פלילי)-

המישור הפלילי הינו המישור החמור ביותר. הפנייה לטיפול בהליך זה נעשית במקרה קיצוני, בדר"כ שבעטיו נפטר המטופל. המקרים בהם מואשמים רופאים הינו מועט ביותר, מדובר בחקירה מסובכת והדרך להרשעה מסובכת אף יותר.

2. ניתן להגיש תלונה במשרד הבריאות (מישור משמעתי)-

משרד הבריאות ממונה, בין היתר, על משמעת רופאים ומופקד על בדיקת התנהגות לא הולמת של הרופא. כל תלונה על רשלנות רפואית או על פגיעה בזכויות החולה, מועברת לבדיקתו של נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות אשר מקים, במידת הצורך, ועדה לבדיקת האירוע. בסמכות הועדה להתלות רישיון רופא, להשעותו ועוד.

לסיכום

יש לציין כי העוסקים במקצוע הרפואה עומדים תחת לחץ, עייפות, חוסר במשאבים ובמלחמה יומיומית להצלת חיי אדם. האחריות הרבה הרובצת על כתפיהם הינה כבדה מנשוא ומלאכתם היא עבודת קודש.

אולם, יש לזכור כי מספיקה טעות קטנה בהיסח הדעת אשר תגרום לאסון כבד למטופל ולפגיעה אכזרית בתפקודו היום יומי ומישהו צריך לפצותו.

תביעות בתחום הרשלנות הרפואית, פועלות בנוסף לפיצוי הנפגע גם כמנגנון בקרה לאיכות הטיפול הניתן על ידי הצוות הרפואי, ועצם קיומם משמש כגורם מרתיע להקטנת הפגיעה בחולים. כמו כן יש לזכור כי לכל צוות רפואי יש ביטוח אחריות מקצועית, אשר נועד בדיוק למצבים כאלה.

צריך לקחת בחשבון, כי ניהול תביעה בעילה של רשלנות רפואית, הינו הליך מורכב ביותר ובדר"כ התביעה מתנהלת זמן רב.


אין האמור ברשימה זו מהווה המלצה להתנהגות ו/או חוות דעת מחייבת, יש לבדוק כל מקרה לגופו ולנסיבותיו המיוחדות.