קורה שתאונת הדרכים נחשבת גם כתאונת עבודה. כגון: אם התאונה ארעה בעת שהנפגע היה בדרכו מהבית לעבודה או מהעבודה הביתה. במקרים כגון אלה, הנפגע מגיש תביעותיו בשני מסלולים, האחד נגד חברת הביטוח מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, והשני תביעה לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה ולהכרה כנכה נפגע עבודה במידה ואכן קיימת נכות עקב התאונה.

יש לדעת כי הסכומים מתקזזים ביניהם, כלומר: כל מה שקיבל ו/או שיקבל בעתיד הנפגע מביטוח לאומי יופחת מהמגיע לו בגין תאונת הדרכים. חישוב הקיזוז יכול להביא למקרים של אבסורד בו הסכום המגיע מביטוח הלאומי מקזז את כל הסכום המגיע מחברת הביטוח וכך יוצא שהנפגע אינו זכאי לשום סכום בגין פגיעתו בתאונת הדרכים. במקרים אחרים שאינם מעטים, בתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה, מוצעים לנפגע סכומים נמוכים מאוד.

הנפגע בדרך כלל לא מבין מדוע, שכן סבור הוא שאם נפגע קשה בתאונה, ודאי יהיה זכאי הוא לסכום גבוה כגודל פגיעתו. כאמור, הנפגע צריך לקחת בחשבון שהסכומים הנמוכים המוצעים לו הם לאחר שבוצע הקיזוז של הכספים שמקבל ושיקבל בעתיד מביטוח הלאומי.

 

בעניין זה חשוב להזכיר כי סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי קובע, שבמקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ובתנאי שהנפגע הודיע תוך זמן סביר לביטוח הלאומי על הגשת תביעתו נגד חברת הביטוח, אזי במקרה כזה מבטיח הנפגע לעצמו שיהיה זכאי לפחות ל-25% מסך הפיצויים שנפסקו באותה תביעה, גם אם תיבלע תביעתו ברובה הגדול או כולה ע"י תגמולי הביטוח הלאומי שיקבל עקב תאונה זו. עובדה זו אינה ידועה לרבים וכך מחמיצים הם זכות אשר קיימת להם ושערכה רב.

לסיכום: עריכת תחשיב הנזק צריכה להיעשות בד בבד תוך סימולציה מלאה עם תגמולי הביטוח הלאומי שנתקבלו בעבר או שיתקבלו בעתיד ואין הדבר פשוט למי שהדבר אינו בתחום מומחיותו, פעמים הדבר מצריך עריכת חישובים אריתמטיים מסובכים וכל טעות בהן תקטין את תגמולי הנפגע בסכומים שיכולים להיות ניכרים.
עודכן ב: 06/10/2016