חתימה על הסכם זיכיון, אינה עניין של מה בכך. היא יוצרת יחסים משפטיים מורכבים בין נותן הזיכיון, למקבל הזיכיון. יחסים אלו, אמורים להסדיר קשת רחבה מאוד של נושאים העולים מעצם הזיכיון, החל מזכות השימוש בסימן מסחר רשום ובזכויות קניין רוחני ומוניטין, דרך ניהול הזיכיון, וכלה בהוראות משפטיות נוספות העוסקות ביחסים הכלכליים בין נותן הזיכיון למקבלו – לרבות התמורה המשולמת בעד הזיכיון.
בשונה מעסק רגיל המתנהל שלא תחת זיכיון, יחסי זכיין-מעניק זיכיון, יוצרים תלות הדדית, לרוב מוגברת יותר של הזכיין, במישורים רבים.
הסכם זיכיון טוב, יבטיח את זכויותיהם של שני הצדדים לו – מעניק הזיכיון והזכיין, אך תוך הגבלת החשיפה הכלכלית של כל אחד מן הצדדים בצד השני, ובפרט של הזכיין בנותן הזיכיון.
הסעיף האזוטרי שקושר אתכם כלכלית למעניק הזיכיון ועשוי לחשוף אתכם לחדלות פרעון
כאמור, אחת מליבות הסכם הזיכיון, עוסקת בשאלת התמורה שמשולמת על ידי הזכיין למעניק הזיכיון, וכן ביחסים הכספיים שבין השניים.
באופן זה, מרבית הסכמי הזיכיון מסדירים את צורת התשלום בעד הזיכיון, ולעיתים אף את צורת גביית התשלום מהלקוחות בעסקאות הנערכות אצל הזכיין.
לעיתים, הסכמים אלו, קובעים מנגנון ייעודי, אשר במסגרתו כלל כספי המכירות והתקבולים המתקבלים אצל הזכיין נזקפים לזכות מעניק הזיכיון, ואילו בסוף החודש, מעניק הזיכיון מנכה מהם את כספי הזיכיון המגיעים לו על פי ההסכם, ומשיב את יתרתם לזכיין.
מנגנון זה, הינו בראש ובראשונה מנגנון בטוחתי עבור מעניק הזיכיון, שנועד להבטיח לו כי כספי המכירות והתגמולים אצל הזכיין, ישמשו בראש ובראשונה לתשלום דמי הזכיינות ועמידה בחובות הזכיין.
כך לדוגמא, הדבר יכול להתבטא בין היתר בסליקה ישירה של אשראי שמבצע הזכיין בחנותו, ישירות לחשבון מעניק הזיכיון. בכל הקשור לתשלום במזומן או בהמחאות, יכול להתבטא הדבר בחובת הזכיין להפקיד את הפדיון היומי לחשבונו של מעניק הזיכיון.
התוצאה – חשיפה כלכלית למעניק הזיכיון וסכנה של חדלות פרעון
מבלי להתייחס ולהיכנס להיבטי המיסוי הכרוכים בדבר, למנגנון כזה בהסכם הזיכיון, הקובע כי כספי המכירה אצל הזכיין יסלקו לטובת מעניק הזיכיון שיעבירם בהמשך לזכיין, ישנם יתרונות ברורים למעניק הזיכיון, אך חסרונות משמעותיים לזכיין.
כך, מנגנון זה, עשוי לחשוף את הזכיין מבחינה כלכלית, אם ייקלע מעניק הזיכיון להליכי חדלות פירעון. הטעם לכך הוא, שבמידה ומעניק הזיכיון, שמחזיק בכספי הזכיין החודשיים נקלע להליכי חדלות פרעון, עשוי להפוך הזכיין לנושה כיתר הנושים – אשר יקבל הכספים השייכים לו בהליך פירוק ארוך ומייגע, הכפוף להורות הדין הקשורות בקדימות נושים – אף שמבחינתו המדובר בכספי פידיון שלו.
זאת, אם יקבע על ידי בית המשפט, כי לזכיין קיימת זכות חוזית לקבל את הכספים, ואין לו זכות עקיבה קניינית בהם – דבר הנלמד מאופן המנגנון וכן מהוראות הסכם הזכיינות.
באופן זה, כלל לא מובטח לזכיין, כי בסיומם של הליכי חדלות הפרעון של מעניק הזיכיון, יראה הוא אילו מהכספים השייכים לו, אשר הוחזקו בידי מעניק הזיכיון.
הפתרון – מנגנון בטוחתי חלופי, או הבטחת זכות קניינית
כאמור, הדרישה למנגנון האמור, מגיעה לרוב מצד מעניק הזיכיון, אשר בהחזקת כספי פדיון המכירות של הזכיין מדי חודש, מבטח את עצמו לעמידתו של האחרון בתשלום דמי הזיכיון ובהסכם הזיכיון. כן, מטבע הדברים, מקנה המנגנון כח רב למעניק הזיכיון, המחזיק בכל כספי הזכיין.
מכאן, שרבים ממעניקי הזיכיון עומדים על קיומו של מנגנון כזה מחד, תוך שהם אינם נותנים משקל ראוי לסיכון הכרוך בו לזכיין, במקרה ויקלעו הם להליכי חדלות פרעון, מאידך.
כדי לגשר על הפער, ולהבטיח מנגנון שיענה הן על דרישות מקבל הזיכיון והן על דרישות מעניק הזיכיון, ישנם מספר פתרונות משפטיים, אותם ניתן ליישם בהסכם הזיכיון.
פתרונות אלו, המיושמים על ידי עורך דין המתמחה בהסכמי זיכיון, מבטיחים חשיפה מינימלית של הזכיין להליכים כלכליים לא רצויים אצל מעניק הזיכיון כגון חדלות פרעון מחד, לצד הבטחת האינטרסים של מעניק הזיכיון לעמידת הזכיין בתנאי הזיכיון, מאידך.
לכן, טרם חתימה על הסכם זיכיון, מומלץ ביותר להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום, אשר יבחן את הסכם הזיכיון, על כל רכיביו, ויעמיד בפני הזכיין תמונה ברורה של חשיפתו המשפטית בהסכם הזיכיון לצד עריכת שינויים נדרשים בו. זאת, גם אם המדובר בהסכם זיכיון או במעניק זיכיון אשר אינם מראים נכונות לעריכת שינויים בו – לרוב כאשר מדובר בחברות גדולות או במונופולים בתחומם. שכן, הניסיון מלמד, כי אלו מתרצים ונכונים לערוך שינויים בהסכם הזיכיון, כאשר הזכיין מיוצג בידי עורך דין, במיוחד כאשר השינויים נועדו להפחית את הסיכון של הזכיין בהתקשרות מחד, אך אינם פוגעים באינטרסים של מעניק הזיכיון מאידך.
מאת: עו"ד דוד רבי, 'רבי, גילר - משרד עורכי דין'