כמו כן ביהמ"ש החליט להרשיע את שני נוסעי הרכב גם כן מעצם תרומתם ליצירת האווירה והתנאים לביצוע העבירה.


על פי כתב האישום הנהג נסע ברכב מסוג ב.מ.וו. בכביש החוף (כביש מס' 2) מכיוון ת"א לכיוון חיפה. באותה עת, ישבו שני חבריו ברכב. במהלך הנסיעה האיץ הנהג לפרקים את מהירות נסיעתו של הרכב ונהג במהירות מופרזת של 260 קמ"ש, תוך כדי שחבריו עודדו אותו לנהוג במהירות מופרזת ותרמו ליצירת האווירה והתנאים לביצוע העבירה. אחד החברים הנציח באמצעות הפלאפון את הנהיגה והעלה את הסרטון ל- U-TUBE.


היות והנהג כמו גם הנוסעים כפרו בעובדות כתב האישום נשמעו ראיות בתיק


אחד מעדי התביעה שימש כמנהל טכני בחב' קמור. על פי הסרטון שהוצג לו הוא זיהה כי המדובר ברכב ב.מ.וו סדרה 5 מדגם E60 וכך על פי לוח השעונים, פנל המזגן, ומסך התצוגה ברכב. לאחר שצפה בסרטון ציין כי מד סיבובי המנוע שנראה היה על 6500 סל"ד בערך ומהירות הרכב בסביבות 250 קמ"ש.


בנוסף, מד צריכת הדלק הציג מקסימום כלומר דוושת ההאצה היתה לחוצה בעומס גבוה. כמו כן ציין כי ניתן לראות בסרט שהנהג נמצא בהילוך חמישי, מצב ידני, הנהג ניסה להוריד הילוך והמערכת לא אפשרה לו לבצע הורדה עקב מנגנון הגנה של המערכת. כמו כן ציין כי ניתן לראות שבזמן שהאיטו את מהירות הרכב, סיבובי המנוע ירדו ומד צריכת הדלק 0, ולפיכך ציין כי זה מצביע כי המערכת עובדת.


לדבריו ניתן לחשב את מהירות הרכב על פי קריאת מד הטורים על פי נוסחה. העד מסר חישוב מהירות הרכב בהתאם למד סל"ד 6500 וציין על פי הסרטון שהוצג בפניו כי קיימת סטייה של 7% במהירות שכן הרכב מוגבל על ידי היצרן למהירות של 250 קמ"ש ולכן כשמד המהירות מראה מהירות של 260 קמ"ש, לאור הסטייה האפשרית כאמור, המהירות הנכונה במקרה זה היא 250 קמ"ש.


העד ציין כי המחשב מונע מצב של הורדת הילוך במהירות בה היה הרכב כדי למנוע נזק עקב סיבובי המנוע כפי שניתן לראות בסרטון. כמו גם העובדה שלקראת סוף הסרטון ניתן לראות שמד צריכת הדלק ירד ל- 0, דבר המצביע על כך שדוושת הדלק רפויה, סיבובי המנוע עמדו על 4500 והמהירות בסביבות 130 קמ"ש. ומכאן שיש התאמה בין סיבובי המנוע למד המהירות ועל כך שהרכב במצב תקין.


עד תביעה נוסף היה יצחק בן הרואה אשר שמש כמהנדס מכונות בעל תואר שני בהנדסת חומרים ועבד בטכניון במעבדה לרכב. לדבריו, ערך חוות דעת שחלקה מתבססת על הסרטון וקבע כי הרכב הוא בהילוך חמישי ביחס העברה של אחד לאחד.


לדבריו ערך חישוב שהתבסס על שלושה נתונים של יחסי העברה בסרן האחורי בשני דגמי צמיגים והתוצאה אליה הגיע היא 214 קמ"ש עד 242 קמ"ש, תוצאה אשר לדבריו, די תואמת את המהירות המופיעה בלוח המחוונים.


העד ציין כי מד המהירות מקבל נתונים מחיישן בקרת היציבות שנמצא על הגלגל ואילו מד סיבובי המנוע מקבל נתונים מחיישן המצוי ביציאה מתיבת ההעברה של הרכב

 

לפיכך שני הפרמטרים הללו לא נלקחים מאותו מקום והם נתונים שונים, בנוסף לעשרות נתונים המצויים במחשב של מערכת ניהול המנוע ברכב.


העד ציין כי ניתן לראות בסרטון את מד המהירות ואת מד סיבובי המנוע ואת ההילוך בו היה הרכב כאשר בשלב הראשון במשך 30 או 40 שניות "הם היו על משהו כמו 260 קמ"ש ב-6500 סיבובים לדקה וההילוך היה הילוך חמישי, בשלב מאוחר יותר בסרט לקראת ההתקרבות לחיפה, רואים שהמהירות של הרכב ירדה למשהו בסביבות 130 קמ"ש וסיבובי המנוע כ-4,200, המהירות היתה נמוכה משמעותית זאת אומרת שהשעונים הם שעונים שמודדים את הנתונים של הרכב. לא היתה נורית אזהרה שהופיעה והתריעה על תקלה כלשהי ברכב".


בית המשפט הרשיע את הנאשמים ופסק כי סרטון וידאו הינו בבחינת ראיה אובייקטיבית כבדת משקל המקימה חזקה עובדתית אשר ככל חזקה אף היא ניתנת לסתירה, אז עובר נטל ההוכחה אל כתפיהם לסתור את החזקה העובדתית שנוצרה כנגדם, דבר שלא נעשה על ידי הנהג או הנוסעים.


ביהמ"ש ציין כי אין כל מניעה לבסס את האישומים המיוחסים לנאשמים על בסיס זה של הסרטון המצולם, בכפוף למידת המהימנות שניתן לתת לסרטון, מהימנות שתיגזר במידה רבה מן העדויות והראיות שמוצגות.


ביהמ"ש קבע כי במקרה זה עסקינן במדידה פנימית וישירה באמצעות מד המהירות, שאמור להנחות את הנוהג ברכב עצמו ו"לדווח" לו על מהירות נסיעתו. נוסף על כך, אין מדובר במדידה "השוואתית", אשר מהירותו של רכב אחד מוסקת ממהירותו של רכב אחר. במקרה כזה של מדידה פנימית, פוחת באופן ניכר החשש כי גורמים חיצוניים שונים ישבשו את המדידה וכי המכשיר אינו משקף את מהירות הנסיעה האמיתית.


כמו כן ביהמ"ש ציין כי גם אם נפלו אי-דיוקים מסוימים בדרך מדידת המהירות או אם קיימת תקלה מסוימת במכשיר המדידה, אין הכרח לפסול על-אתר את נתוני המדידה, אלא יש "לתחום" את שיעורה של הטעות ולקבוע "סף תחתון למהירות נסיעתו של הרכב הנמדד על יסוד נטרולה של טעות אפשרית.


ביהמ"ש הרשיע את הנהג ושני הנוסעים פסק כי התנהגותם של הנוסעים הייתה בעלת אפקטיביות פוטנציאלית אשר היה בה כדי להשפיע על הנהג לבצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, וביתר שאת להמשיך ולבצען כפי שתועד בסרטון וכן כי אלה היו מודעים לכך שהתנהגותם תרמה ליצירת התנאים להגשמת מטרתו של הנהג לנסיעה במהירות הגבוה, תוך שחיזקו את רוחו והם היו מודעים לכך שהתנהגותם היא בבחינת סיוע להמשך נהיגתו הפרועה של הנהג.