החוק קובע כי בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין (בה קבע באם הנאשם זכאי או מורשע), רשאי היועץ המשפטי לממשלה בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט.


באם היועץ המשפטי לממשלה מקבל את הבקשה ושולח הודעה על כך לבית המשפט, אין לשופט כל שיקול דעת והוא חייב להפסיק את המשפט ולמעשה המשפט מעיין מוקפא בשלב בו הוא נמצא.


רוב עיכובי ההליכים נעשים בתחילת המשפט, אך ניתן לעכב את ההליכים גם לקראת סיומו גם כאשר השופט שמע כבר את כל העדים והוא שוקד על כתיבת הכרעת הדין


סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה הינה רחבה מאוד, רחבה יותר מאשר של שופט שכן השופט מוגבל על ידי החוק, על ידי תקדימים משפטיים מחייבים דהיינו הלכה של בית המשפט העליון, על ידי הראיות שהוגשו לו ועל ידי הצדדים למשפט, אשר רשאים, לפי שיקול דעתם, להציג בפניו ראיה או למנוע ממנו לראות אותה, הצדדים יכולים להסכים על ראיות מוסכמות ולעשות עסקאות טיעון.


לעומתו, אין היועץ המשפטי לממשלה מוגבל כלל. הוא רשאי לעיין בכל הראיות, לשקול כל שיקול, לעכב הליכים גם נגד נאשמים שהסיכוי להרשעתם הוא ודאי, הוא אינו כבול על ידי תקדימים מחייבים או כללי חוק. הוראת היועץ המשפטי לעכב הליכים כנגד נאשם פלוני תינתן על יסוד טעמים יוצאי דופן, הנובעים מנסיבות מיוחדות של העבירה או מנימוקים אישיים מיוחדים של הנאשם.


לדוגמא: כאשר הנאשם חולה במחלה קשה ותוחלת חייו היא של חודשים בודדים, אין טעם לנהל משפט פלילי נגדו כאשר ברור שלעולם לא יינתן פסק דין, מכוון שהחוק קובע שההליכים נפסקים עם מותו של הנאשם, לכן עדיף לעכב את ההליכים ולחסוך מזמנם היקר של בית המשפט, התביעה והנאשם.


דוגמא נוספת היא במקרה של אב שגרם ברשלנותו לתאונת דרכים בה נהרגו אשתו וילדיו והוא עצמו נותר נכה לצמיתות, האם יש אינטרס למדינה שבית המשפט יגזור עליו עונש נוסף על העונש שבתוצאות התאונה? האם עונש שכזה יהיה צודק?


השופט חייב לכתוב פסק דין מנומק והחלטתו עומדת במבחן של ערעור. לעומת זאת, אין ערעור על החלטת היועץ המשפטי לממשלה


ניתן, אומנם לעתור לבג"ץ נגד היועץ משפטי לממשלה, אבל ההלכה היא כי שופטי בית המשפט העליון יתערבו רק במקרים חריגים ביותר בהם לוקה ההחלטה בחוסר סבירות קיצוני או בטעות ברורה, בולטת וקיצונית. כל עוד פעל היועץ המשפטי לממשלה ביושר ובתום לב, ממניעים טהורים ולא נפסדים בג"ץ לא יתערב.


רק במקרים חריגים תופעל הסמכות לעיכוב הליכים. במרבית המקרים לא מספיק לטעון כי הראיות שהוצגו על ידי התביעה אינן אמינות או שאין בהן די. גם נסיבות אישיות כמו מצב בריאותי או רקע אישי אינם מצדיקים עיכוב הליכים.


היועץ המשפטי מוסמך להחליט האם לאשר או לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים. לפי שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה יכול שההחלטה לעיכוב הליכים תהיה מותנית בתנאי מוקדם או בתנאי מאוחר ולצורך כך נדרשת הסכמת הנאשם.


תוך חמש שנים אם המדובר בכתב אישום בו האישום מתייחס לעבירה מסוג פשע, או תוך שנה באם המדובר באישום המתייחס לעבירה מסוג עוון, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לחדש הליכים שעיכב.


גם הודעת חידוש ההליכים נעשית בהודעה בכתב לבית המשפט. גם אחרי שחודשו ההליכים רשאי היועץ המשפטי לממשלה לחזור ולעכבם אך אחרי שעוכבו פעמיים, לא ניתן לחדשם שוב.