האם נזקי רטיבות ועובש בדירה שכורה מצדיקים את ביטול חוזה השכירות בטרם עת? לאחרונה קיבל בית משפט השלום בתל אביב יפו באופן חלקי תביעה של שתי נשים אשר שכרו דירה ברמת גן ונאלצו לעזוב את הדירה ארבעה חודשים לפני מועד סיום החוזה בשל רטיבות ועובש נרחבים.

 

משכיר הדירה הגיש תביעה נגדית כנגד שתי השוכרות ובה דרש פיצויים עקב נזקים שגרמו לדירה ועבור אובדן דמי שכירות בשל עזיבתן לפני תום החוזה.

 

בפסק הדין נקבע כי הדירה הפכה לבלתי ראויה למגורים, מה שהצדיק את עזיבת השוכרות וביטול החוזה בטרם עת. לאור מסקנה זו, התביעה הנגדית נדחתה. השופט חייב את המשכיר לפצות את השוכרות בסכום של כ-15 אלף שקלים, ובנוסף לשאת בהוצאות משפט של 7,500 שקלים.

 

ליקויי הרטיבות הובילו להתפשטות עובש נרחבת בכל רחבי הדירה, לרבות על הריהוט והמיטות

 

באפריל 2023 שתי השוכרות חתמו עם בעל הנכס על חוזה שכירות לתקופה של שנה, תמורת דמי שכירות חודשיים של 5,100 שקלים. בתחילת תקופת השכירות התגלו בדירה כמה ליקויים, כגון בעיית ניקוז במקלחת וליקוי בארון, אשר טופלו על ידי המשכיר באמצעות בעלי מקצוע מטעמו.

 

ואולם המצב החמיר משמעותית עם הגעת החורף, בחודש נובמבר 2023, כאשר החל להופיע עובש נרחב בדירה. מחומר הראיות והתמונות שהוגשו לבית המשפט, נראה עובש מפושט על הקירות, הריהוט, המיטות, הכריות והמצעים. המצב החמיר עד שאחת השוכרות נאלצה לישון בסלון ולהתקלח בבית אמה של שותפתה לדירה, מאחר שלא ניתן היה לנשום במקלחת בשל העובש.

 

מעבר לכך, השופט קיבל את טענת השוכרות בדבר נזקים בריאותיים משמעותיים שנגרמו להן. אחת השותפות נדרשה לטיפול במשאף במשך חודש וחצי וסבלה מפריחה בגב. היא הציגה אישור רפואי מרופא המתעד תלונות על שיעול, קשיי נשימה ופצעונים בעור שנגרמו כתוצאה מהפטרייה והעובש בדירה. בעדותה בבית המשפט ציינה השוכרת כי חלק מהפגיעות הבריאותיות נמשכו גם לאחר עזיבת הדירה.

 

אמנם, בעל הדירה גילה אמפתיה למצוקת השותות וניסה לטפל בבעיה. בדצמבר 2023 הזמין קבלן שקבע כי נדרשות עבודות תחזוקה משמעותיות, כולל התקנת מערכת אוורור וטיפול באיטום מבחוץ. עם זאת, נראה שמקור הרטיבות והעובש היה בחדירת מים מחוץ לדירה פנימה, בעיה שדרשה טיפול יסודי במעטפת הבניין. למרות מאמציו של בעל הנכס המשכיר, הבעיות לא נפתרו והמצב המשיך להידרדר.

 

ביטול חוזה השכירות התבצע על רקע היותה של הדירה בלתי ראויה למגורים

 

על פי הצילומים שלא הותירו ספק בדבר ליקויי הרטיבות החמורים וכן מתוך מצבה הבריאותי של אחת השוכרות, הבהיר השופט כי הדירה הפכה לנכס שאינו ראוי למגורים ושונה מהמוסכם במסגרת חוזה השכירות. מסיבה זו, השופט קבע כי זכותן של הדיירות לבטל את החוזה ואף לתבוע פיצויים עבור הנזקים שנגרמו להן.

 

השופט דחה את התביעה הנגדית שהגיש בעל הנכס כנגד השוכרות ב, אשר כללה דרישה לפיצויים בגין נזקים נטענים לדירה ואובדן דמי השכירות שנגרם לו בעקבות עזיבתן טרם תום החוזה. השופט קבע כי מאחר שהדירה הפכה לבלתי ראויה למגורים, עזיבת השוכרות הייתה מוצדקת ולא ניתן להטיל עליהן אחריות לנזקים. כמו כן, המשכיר לא הצליח להוכיח את היקף הנזקים הנטענים לדירה או את תקופת אובדן דמי השכירות.

 

בסופו של דבר השופט פסק לטובת התובעות פיצויים כוללים של כ-15 אלף שקלים, המורכבים משלושה רכיבים עיקריים: החזר הוצאות בסך של 5,000 שקלים עבור דמי תיווך, הובלות וחומרי ניקיון; פיצויים בסך של 5,000 שקלים בגין עוגמת נפש והחזר דמי שכירות עבור חודש דצמבר 2023 בסך של 5,100 שקלעם. נוסף על כך, חויב בעל הנכס בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 7,500 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום חוזה שכירות - יחסי שוכר משכיר ושכירות הוגנת

 

השופט הדגיש כי על פי חוק השכירות והשאילה, חובת המשכיר להעמיד לרשות השוכרים דירה ראויה למגורים חלה לא רק במועד מסירת הדירה, אלא לאורך כל תקופת השכירות. כאשר דירה הופכת לבלתי ראויה למגורים במהלך תקופת השכירות, רשאים השוכרים לבטל את החוזה ולדרוש פיצויים, גם אם המשכיר ניסה לטפל בבעיות שהתגלו.

 

תאד"מ 53684-01-24