לאחרונה התקבלה תביעת זכויות יוצרים שהתנהלה בבית משפט השלום בתל אביב יפו בין שני אמני גרפיטי לבין אישה שצילמה ופרסמה את יצירותיהם ללא רשות.

 

שני התובעים טענו כי הנתבעת לא רק צילמה את יצירותיהם שהתנוססו ברחובות דרום תל אביב, אלא אף הדפיסה אותן על פוסטרים, לוחות קנבס ובטון, ומכרה אותן באופן מסחרי. לטענתם, בחלק מהמקרים הנתבעת אף הסירה את חתימותיהם מהיצירות והציגה אותן כאילו הן שלה, בפרסומים ברשתות החברתיות. הם דרשו פיצויים בסך 400 אלף שקלים בגין הפרת זכויות יוצרים, תוך טענה כי הנתבעת התעשרה שלא כדין מיצירותיהם.

 

הנתבעת דחתה את הטענות בתוקף. היא טענה כי מדובר בציורי רחוב שצילמה מתוך אהבת האמנות, וכי לא מכרה את היצירות באופן מסחרי. לשיטתה, הגרפיטי הוא למעשה "ונדליזם" השייך למרחב הציבורי, ולכן אין כל בעיה בצילומו ובהפצתו.

 

האם חוק זכויות יוצרים מספק הגנה ליצירות המוצגות במרחב הציבורי?

 

השופט בחן את ההגנה שמספק החוק לאמנות רחוב, ונדרש לקבוע האם מעשיה של האישה היו בבחינת הפרה של זכויות היוצרים, או שמא מדובר בשימוש מותר ביצירות המצויות במרחב הציבורי. בסופו של דבר נקבע כי מדובר בהפרת זכויות יוצרים והתביעה התקבלה.

 

הנתבעת חויבה לפצות את אחד האמנים בסכום של 75 אלף שקלים, ואת אלמנתו של האמן השני, אשר הלך לעולמו בזמן ההליך המשפטי, בסך של 55 אלף שקלים. כמו כן הנתבעת תשלם סך של 32,500 שקלים עבור שכר טרחה והוצאות משפט.

 

האם העובדה שגרפיטי נוצר בדרך לא חוקית שולל את זכותו של היוצר להגנה על היצירה משימוש לא מורשה?

 

השופט התייחס לטענתה של הנתבעת כי יצירות הגרפיטי נעשו באופן לא חוקי ובוונדליזם, וכי מסיבה זו ומאחר שהן מוצגות במרחב הציבורי - הן הופכות לנחלת הכלל. השופט הבהיר כי הזכות להגן על יצירה בזכויות יוצרים מבוססת על מקוריות ויצירתיות, ולא על חוקיות אופן יצירתה, וכי יש לבצע הפרדה בין המעשה הלא חוקי ליצירה עצמה.

 

עוד הדגיש השופט כי החוק מספק הגנה גם על יצירות שנוצרו באופן לא חוקי, וכי גם אמנים שיצרו את יצירותיהם בצורה בלתי חוקית זכאים להגנה משפטית מפני שימוש לא מורשה ביצירותיהם.

 

גם יתר טענותיה העיקריות של הנתבעת נדחו על ידי השופט, כגון הטענה כי רק אמנות "מהשורה הראשונה" זכאית להגנה. השופט הבהיר כי גם יצירות פשוטות יכולות להיות מוגנות בזכויות יוצרים כל עוד הן מקוריות ויצירתיות, וגם העובדה שהאמן אינו מפורסם אינה שוללת את זכותו להגנה על זכות היוצרים שלו.

 

כיצד הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של אמני הרחוב?

 

בחינת התנהלותה של הנתבעת הביאה את השופט למסקנה כי אכן, זכויות היוצרים של שני האמנים הופרו על ידה, ובמקרים מסוימים היא אף הפרה את זכותם המוסרית ביצירות, מכיוון שמחקה את שמם וחתימתם באופן אקטיבי מצילומי היצירות. הפרת הזכות המוסרית מהווה עוולה חמורה.

 

השופט התרשם כי הנתבעת פעלה באופן מסחרי והשתמשה ביצירות למטרות מסחריות, כגון קידום העסק שלה, ודחה את טענתה כי רק פרסמה צילומים בעמוד הפייסבוק שלה. הוא ציין כי הנתבעת העתיקה את יצירות האמנים, הדפיסה אותן והציגה אותן ברבים ללא רשות, תוך ייחוס חלקי מהיצירה לעצמה. עוד נקבע כי השימוש המסחרי ביצירות, גם אם לא הוכח רווח כספי ישיר ממנו, מהווה גורם מחמיר בקביעת גובה הפיצויים.

 

גובה הפיצויים נקבע בהתאם לחומרת ההפרה, מספר הפעמים שהופרו הזכויות והנזק שנגרם לשני האמנים. הנתבעת הפרה את הזכויות בשמונה יצירות, כאשר לכל אחת מהן נקבע סכום הפיצוי בהתאם למידת ההפרה.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות יוצרים במוזיקה ואמנות

 

בסופו של דבר נקבע כי אחד האמנים זכאי לפיצויים בסכום כולל של 75 אלף שקלים, וכי האמן השני זכאי לפיצויים בסך של 55 אלף שקלים. מעבר לכך, השופט הטיל על הנתבעת לשלם את שכר טרחת עורכי הדין והוצאות המשפט בסך 32,500 שקלים.

 

ת"א 39402-10-19