לאחרונה הוחלט בבית משפט השלום בבאר שבע לבטל את הרשעתו של צעיר אשר החזיק בביתו עציץ קנאביס במשקל של פחות מגרם לצריכתו העצמית, והורשע בעבירת החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.
השופט קבע כי החלטתה של התביעה להמשיך את ההליך הפלילי נגד הנאשם, לאחר שהחוק שונה והפך את העבירה לעבירה מנהלית, אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט והשוויון.
מלבד ביטול ההרשעה, ותוך התייחסות לכך שהצעיר תרם 500 שקלים לעמותת אל סם - סכום שווה ערך לסכום הקנס המנהלי המוטל על החזקת סמים לצריכה עצמית, הורה השופט שהנאשם יחתום על התחייבות כספית להימנע מעבירות סמים.
האם ההליך הפלילי צריך להמשיך במסלולו המקורי, גם לאחר שינוי החקיקה?
הצעיר נתפס כשבאחזקתו עציץ הקנאביס בשנת 2021. באותה עת, החזקת סמים לצריכה עצמית היוותה עבירה פלילית שבגינה יש להעמיד את הנאשם לדין פלילי, ולא הייתה הבחנה בין סמים "קלים" (כלומר קנאביס) לבין סמים "קשים", מבחינת פקודת הסמים.
כשנה לאחר מכן נכנסו לתוקפן תקנות העבירות המנהליות, אשר קובעות כי החזקת קנאביס לשימוש עצמי היא עבירה מנהלית, שהעונש בגינה הוא תשלום קנס בסכום של 500 שקלים, ללא צורך בהליך פלילי. משמעות השינוי היא כי במקום להעמיד את הנאשם לדין פלילי ולהרשיע אותו, הטיפול בעבירה מתבצע באמצעות קנס כספי.
כתב האישום כנגד הצעיר הוגש לבית המשפט ימים ספורים לאחר שהתקנות נכנסו לתוקף. למרות השינוי החקיקתי, הוחלט להמשיך בהליך הפלילי נגדו.
התביעה עתרה לענישה הכוללת מאסר על תנאי, קנס כספי, התחייבות כספית וכן פסילת הרישיון. מנגד, ההגנה טענה כי השינוי החקיקתי מחייב את ביטול ההרשעה וכי יש להסתפק בהטלת עיצום כספי בסכום של 500 שקלים, והדגישה את העובדה שמדובר באדם ללא עבר פלילי וממילא הענישה המקסימלית בגין העבירה שבגינה הועמד לדין היא קנס בסכום זה.
בית המשפט: מטרת השינוי החקיקתי הייתה להקל על הענישה בגין עבירות קלות הקשורות בצריכת קנאביס לשימוש עצמי
השופט בחן ביסודיות את הטיעונים שהועלו על ידי הצדדים, ואת החקיקה הרלוונטית. כמו כן התייחס השופט לשלוש סוגיות מרכזיות לפני גזירת העונש ההולם.
הסוגיה הראשונה שאליה נדרש השופט היא סמכות התביעה להמשיך בהליך הפלילי לאחר כניסת התקנות החדשות לתוקף. השופט קבע כי אף על פי שקיימת סמכות פורמלית להמשיך בהליך מכיוון שההליך הפלילי בעניינו כבר החל, הפעלתה במקרה זה אינה עולה בקנה אחד עם רוח החקיקה והאינטרס הציבורי. השופט הסביר כי במקרה זה הצעיר הודה בעבירה והביע נכונות לשלם את הקנס הכספי, כך שלא היה כל חשש למחוק את האישום ובכך לגרום לזיכויו ולאי תשלום הקנס מצדו.
הסוגיה השנייה שאליה התייחס השופט היא שיקול הדעת של גורמי התביעה להמשיך את ההליך הפלילי כנגד הנאשם. השופט ביקר את החלטת התביעה להמשיך בהליך הפלילי, וקבע כי התביעה לא הפעילה את שיקול הדעת הנדרש, ולא בחנה את השלכות החלטתה על עקרונות הצדק והשוויון. זאת מכיוון שבמקרה זה מדובר באדם ללא עבר פלילי, שביצע עבירה שנסיבותיה לא חמורות והחזיק כמות מזערית של הסם בביתו. השופט הדגיש כי על התביעה לשקול את האינטרס הציבורי ואת השלכות ההליך על הנאשם לפני שהיא מחליטה להמשיך בהליך פלילי.
הסוגיה השלישית שאותה בחן השופט היא החלת עקרון הדין המקל, אשר לפיו יש ליישם את החוק המקל יותר על הנאשם, ובמקרה זה, החוק המקל הוא החוק המנהלי הקובע עונש של קנס. השופט הסביר כי גם אם התביעה החליטה להמשיך את ההליך הפלילי כנגד הצעיר, היה עליה לטעון לעונש הכולל הטלת קנס כספי בלבד וזאת בהתאם לעקרון הדין המקל.
יש לך שאלה?
לאחר בחינה מעמיקה של החוק והנסיבות, קיבל השופט את טענות ההגנה. הוא ביטל את הרשעתו של הצעיר, והדגיש שהעבירה אשר בגינה הורשע כבר אינה מצדיקה כתם פלילי. מעבר לכך הטיל השופט על הצעיר לחתום על התחייבות כספית להימנע מעבירות סמים.
ת"פ 29877-04-22
(1).jpg)
