בפסק דין שניתן לאחרונה, בית משפט השלום בירושלים הכריע לטובת תובעת שסבלה מטראומה פיזית ונפשית בעקבות תקיפת כלבים. האירוע, שהתרחש באוגוסט 2019, החל כטיול ערב שגרתי של התובעת עם כלבתה המבוגרת, כאשר השתיים נתקלו בנתבעת שטיילה עם שלושה כלבים גדולים.


על פי מסקנות השופטת לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, כלביה של הנתבעת תקפו באופן פתאומי ואגרסיבי את כלבתה של התובעת, גררו אותה ושיסעו אותה. בניסיון להציל את חיית המחמד שלה, התובעת התערבה, וכתוצאה מכך ננשכה בידה על ידי אחד הכלבים התוקפים.


הנתבעת טענה תחילה כי כלבתה של התובעת הייתה משוחררת. עם זאת, השופטת מצאה גרסה זו לא משכנעת, מאחר שלא נמצאו ראיות לתמיכה בטענותיה ובהתחשב בחוסר הסבירות שכלבה מבוגרת וחולה תתקוף כלבים אחרים.


התביעה התקבלה, והשופטת פסקה לטובת האישה שהותקפה פיצויים בסכום של 58 אלף שקלים, הן עבור הנזקים הגופניים שנגרמו לה והן עבור הנזקים הנפשיים שחוותה בעקבות התקיפה. כמו כן תשלם הנתבעת 8,000 שקלים עבור שכר טרחת עורכי הדין.


כיצד הוכיחה התובעת שהיא וכלבתה הותקו וננשכו על ידי כלביה של הנתבעת?


במהלך הדיון דחתה השופטת את טענתה של הנתבעת כי דווקא כלבתה של התובעת היא זו שתקפה את אחד משלושת הכלבים הגדולים. זאת מכיוון שלא הוצגה לכך כל ראיה - בניגוד לשלל הראיות שהציגה התובעת על הנזק הרב שנגרם לכלבתה באותו מפגש. השופטת אף ציינה כי זה לא סביר שכלבה זקנה וחולה תתקוף שלושה כלבים גדולים שגובהם מגיע מעבר לברך.


כמו כן קבעה השופטת כי התובעת הוכיחה שננשכה בידה, היות שהציגה את פנקס החיסונים שלה וצילום ברור של סימני הנשיכה.


מהי האחריות המוטלת על בעלי כלבים שגרמו לנזקי גוף?


אף על פי שהנתבעת טענה להגנתה כי יש להטיל רשלנות תורמת על התובעת, מאחר שכלבתה לא הייתה קשורה ברצועה וכן מכיוון שהסתכנה מרצון, השופטת הזכירה את סעיף 41א לפקודת הנזיקין, אשר מטיל אחריות מוחלטת על בעלי כלבים לנזקי גוף שנגרמו על ידי חיות המחמד שלהם, ללא קשר לרשלנות מצד הבעלים.


השופטת הדגישה כי סטנדרט מחמיר זה של אחריות משאיר מעט מקום לטיעון ברגע שנקבע כי כלב גרם לפציעה, ודחתה את טענותיה של הנתבעת. כמו כן ציינה השופטת כי פעולותיה של התובעת בניסיון להגן על חיית המחמד שלה לא היוו התגרות או פזיזות, שהיו פוטרות את הנתבעת מאחריות.


מעבר לכך, השופטת לא קיבלה את טענתה של הנתבעת כי יש להטיל על התובעת אשם תורם, מאחר שמובן כי התובעת ניסתה להציל את כלבתה מתקיפתם של כלבי הנתבעת.


נזקים רגשיים ופיזיים: אילו פגיעות נגרמו לבעלת הכלבה וכיצד נקבע סכום הפיצויים?


בסופו של דבר, נקבע כי על פי הראיות, התובעת חלפה עם כלבתה ליד היציאה מהבניין שבו מתגוררת הנתבעת, בדיוק באותו הזמן שבו הנתבעת יצאה לטייל עם כלביה. שניים מכלבי הנתבעת גררו את כלבתה של התובעת בשיניהם, וכשניסתה להציל אותה הושיטה את ידה וננשכה אף היא.


אף על פי שהפציעה הפיזית בידה של התובעת הייתה יחסית קלה, השופטת הכירה בהשפעה הפסיכולוגית המשמעותית של האירוע עליה וקבעה כי עיקר הנזק במקרה זה הוא הנזק הנפשי שנגרם לה. בהתאם להערכת פסיכיאטר אשר מונה על ידי בית המשפט, נקבע כי התובעת סובלת ממצוקה רגשית מתמשכת, עם נכות נפשית קבועה בשיעור 4% המיוחסת ישירות לאירוע הטראומטי.


לפיכך, השופטת החליטה לפסוק פיצויים בסכום של 25 אלף שקלים עבור כאב וסבל. כמו כן נקבע סכום פיצויים של 30 אלף שקלים עבור אובדן פוטנציאלי של הכנסות עתידיות, ו-3,000 שקלים עבור הוצאות הקשורות לטיפול פסיכולוגי. סכום הפיצויים הכולל הועמד על סך של 58 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום אובדן כושר עבודה

 

מעבר לכך, הנתבעת חויבה לשלם את שכר טרחת עורכי הדין בסכום כולל של 8,000 שקלים, וכן לשאת בהוצאות המשפט השונות לרבות חוות הדעת של הרופאים המומחים אשר הוגשו על ידי שני הצדדים.


ת"א 18369-02-22