מינוי אפוטרופוסית נוספת לקטינה: למה סבתא לנכדה בת 4 תמונה כאפוטרופוסית שלה?

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מהרגע שילד מגיע לעולם ועד גיל 18, הוריו הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו, והם אלו שאחראים על גידולו ומקבלים החלטות עבורו, ללא התערבות בשיקול דעתם מצד המדינה.

עם זאת, במקרים מסוימים המדינה מחליטה למנות אפוטרופוס נוסף או חלופי לילד, למשל כאשר ההורים אינם מסוגלים למלא את תפקידם מסיבות שונות ומגוונות. תפקידו של האפוטרופוס מקיף וכולל את כל המישורים בחיי הילד, ומוטלת עליו האחריות לדאוג לרווחתו הנפשית והפיזית, להשגיח עליו, להכין אותו לבגרות, לדאוג לבריאותו ועוד.

מדוע הוגשה הבקשה למינוי הסבתא כאפוטרופוסית נוספת, ומדוע הגורמים הרלוונטיים לא המליצו על מינויה?

לאחרונה דן בית המשפט לענייני משפחה בנצרת בבקשה שהגישה אישה המשמשת כמשפחת אומנה זמנית לנכדתה בת הארבע, להתמנות כאפוטרופוס נוסף על הילדה לצד אמה. את הבקשה הגישה סבתה של הילדה, אמה של אם הקטינה, שהיא אם יחידנית לארבעה ילדים משלושה אבות שונים. הנכדה גדלה אצל סבתה מיום לידתה עקב חוסר מסוגלות של האם אשר סובלת מבעיה נפשית.

במסגרת הבקשה טענה הסבתא כי היא זו שמטפלת בילדה ודואגת לה לכל דבר ועניין, בהתאם להמלצת הגורמים הרלוונטיים ולפי הסכמתה של האם. לטענתה, הילדה נדרשה לעבור ניתוח שיניים אך האם התעכבה בהעברת חתימתה לאישור הפרוצדורה.

על פי תסקיר שערכה עובדת סוציאלית לסדרי דין, הילדה נמצאת בחזקת סבתה באומנה זמנית, ושלושת אחיה באומנה חסויה. ארבעת הילדים הגיעו לעולם משלושה אבות שונים. העובדת הסוציאלית ציינה כי עיכוב חתימת האם לא נבע מחוסר רצון לשתף פעולה אלא בשל העובדה שאבדה תעודת הזהות שלה.

לאור זאת העובדת הסוציאלית לא ראתה צורך במינויה של הסבתא כאפוטרופוסית נוספת, ולא המליצה על כך לבית המשפט. עמדת האפוטרופוס לדין הייתה זהה לזו של העובדת הסוציאלית, וכך גם עמדת היועצת המשפטית.

האם קיימת סיבה מיוחדת למינוי הסבתא כאפוטרופוסית נוספת על נכדתה?

החוק מאפשר לבית המשפט להחליט על מינוי אפוטרופוס נוסף לילד כל עוד קיימת לכך סיבה מיוחדת, מדובר בטובת הילד וניתנה להורה הזדמנות לשטוח את טענותיו.

לדברי השופטת, כי אין מחלוקת שהיום, לילדה אין למעשה אפוטרופוס הדואג לה ומשגיח עליה, וזאת משום שאמה אינה אחראית עליה ואינה מסוגלת לתפקד.

השופטת אף התרשמה מחוסר תפקודה של האם מגורמי המקצוע, כאשר האפוטרופוס לדין ציינה כי היא מחליפה עבודות ומספרי טלפון באופן תדיר, וכי יש לאפשר לסבתא מרחב פעולה. העובדת הסוציאלית לסדרי דין ציינה אף היא כי מצבה של האם מתדרדר.

מעבר לכך, השופטת התרשמה כי הסבתא אחראית לכל צורכי הילדה בכל מובן, וזאת מאז שנולדה. במקרה כזה, הוסיפה השופטת, כאשר אין אפוטרופוס בפועל לילדה והאם כלל אינה מתייצבת לדיונים המשפטיים, ואף אחד מהוריה אינו לוקח עליה אחריות, יש צורך למנות עבורה אפוטרופוס נוסף.

כאמור, המבקשת היא זו שמגדלת את נכדתה בפועל, דואגת לה לכל צורכיה ולכן יודעת בהכרח מהי טובתה של הילדה. על כן, קבעה השופטת, יש לאפשר לה לטעון בשמה של הילדה בכל ערכאה דיונית העוסקת בעניינה של הנכדה, כאשר האינטרס של המשפחה כולה יכול לקבל ביטוי אך ורק באמצעות דבריה של סבתה. השופטת קבעה כי ראוי ונכון שבכל שאלה משפטית הנוגעת לתחומי חייה של הילדה, ייצג אותה אפוטרופוס אשר עמדתו משקפת גם את עמדתה של האם.

השופטת הדגישה כי אמנם החוק מאפשר למשפחת אומנה להשמיע את דעתה בהליכים הקשורים לילד האומנה, אך מדובר ברשות בלבד הניתנת בהתאם לשיקול דעתה של הערכאה המשפטית, ולכן ראוי למנות את הסבתא כאפוטרופוסית ולא להסתפק בהיותה משפחת האומנה של נכדתה.

יש לך שאלה?

פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות

לאחר שהגיעה למסקנה זו, קבעה השופטת כי מדובר בטעם מיוחד אשר מצדיק לאשר את מינויה של המבקשת כאפוטרופוסית נוספת על נכדתה, אם כי באופן זמני בלבד למשך תקופה של שנתיים, במקביל להיותה משפחת האומנה של הנכדה.

א"פ 49810-02-22