לאחרונה דן בית משפט השלום בבאר שבע בעונש ההולם שיש להטיל על צעיר אשר הורשע בגניבת סכום של 200 אלף שקלים בבית מלון בים המלח בזמן שהועסק שם כקב"ט. כמו כן התבקש בית המשפט לבחון האם יש הצדקה לבטל את הרשעתו של הצעיר.
הצעיר הודה והורשע בביצוע עבירת גניבה בידי עובד לפני כשנה, והחזיר את מלא סכום הכסף שגנב עוד לפני שלב הטיעונים לעונש. שירות המבחן זומן להגיש תסקיר בעניינו, אשר יבחן בין היתר את השאלה האם ניתן לבטל את הרשעתו הפלילית. קצין המבחן התרשם כי הצעיר אינו מפנים את חומרת מעשיו, ולכן לא המליץ לבטל את ההרשעה ואף קבע כי יש להטיל עליו עונש מרתיע הכולל עבודות שירות.
לשכת התביעות מטעם המדינה טענה כי לאור חומרת העבירה, יש להטיל עליו מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות. מנגד, הסניגורית הגישה חוות דעת של פסיכותרפיסטית פרטית אשר נפגשה עם הצעיר, וטענתה מדובר במעידה חד פעמית אשר אינה מאפיינת את דפוסי התנהגותו. הסניגורית טענה כי בשל גילו הצעיר והעובדה שלקח אחריות על מעשיו והשיב את כל סכום הגניבה, כמו גם העובדה שהרשעתו תפגע ברצונו להיות פרמדיק, יש לבטל את ההרשעה.
ואולם, השופט קבע כי הנאשם לא הוכיח שייגרמו לו נזקים קונקרטיים בעקבות ההרשעה, וכי לא מצא הצדקה לבטל את ההרשעה. בסופו של דבר נקבע כי הצעיר ירצה עבודות שירות במשך חודשיים, וכן ישלם קנס בסך של 1,000 שקלים.
האם הרשעתו הפלילית של הצעיר עלולה לפגוע בפרנסתו העתידית באופן קונקרטי המצדיק את ביטול ההרשעה?
בהלכה שנקבעה בפסיקה, במקרים שבהם הוכח כי אדם ביצע עבירה - הוא יורשע, למעט מקרים בודדים, חריגים ויוצאי דופן שבהם חומרתה של העבירה אינה הולמת את הנזק הצפוי למורשע בעקבות הרשעתו.
כדי להביא לביטול הרשעה, הנאשם צריך להוכיח כי ההרשעה תפגע באופן חמור בהליך שיקומו, וכי סוג העבירה שבה הורשע יכול לאפשר את ביטול ההרשעה בלי לפגוע בצורה מהותית בשיקולי הענישה. כמו כן, הנאשם נדרש להוכיח כי הרשעתו תגרום לו לנזק קונקרטי, למשל כי פרנסתו תיפגע בעקבות ההרשעה.
במקרה זה טען הנאשם כי הרשעתו עלולה לפגוע בפרנסתו העתידית, משום שהוא מעוניין לעסוק בתפקיד פרמדיק, וכן כי פרנסתו כמתווך עלולה להיפגע. ואולם, על פי חוק המתווכים, ועדת משמעת קובעת אם סוג ההרשעה הוא כזה שאינו מאפשר לאדם לעסוק כמתווך ועל כן יש לשלול את רישיונו, ולא מתפקידו של בית המשפט לקבוע זאת. כמו כן, השופט הבהיר כי רצונו לעסוק בתפקיד פרמדיק הוא תרחיש תאורטי בשלב זה, ועל כן אינו מוכיח נזק קונקרטי.
מעבר לכך, השופט ציין כי במקרה זה הנאשם ביצע עבירה חמורה, וכי לא מצא שהיחס בין חומרת העבירה לנזק שעלול להיגרם לו מהרשעתו מצדיק את ביטול ההרשעה. זאת בייחוד כאשר שירות המבחן לא המליץ על ביטול ההרשעה משיקולי שיקום. על כן החליט השופט לדחות את בקשתו של הצעיר לבטל את ההרשעה.
הצעיר ניצל את תפקידו כקב"ט במלון כדי לגנוב את הכסף מהכספת, אך עשה זאת באופן חד פעמי
כדי לקבוע את מתחם הענישה ההולם, התייחס השופט לערכים המוגנים שבהם פגע הצעיר, ובין היתר בקניינו של מעסיקו, ובמידת הפגיעה בהם - כאשר במקרה זה מדובר ברמת פגיעה בינונית. השופט אף בחן את מדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות דומות, וכן את נסיבות ביצוע העבירה - ובין היתר את העובדה שהצעיר תכנן את ביצועה ומעל באמון שניתן בו. לבסוף נקבע מתחם הענישה בין כמה חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, ועד שנת מאסר בפועל.
יש לך שאלה?
מאחר שהשופט התרשם כי אין הצדקה לסטות לטובתו של הצעיר מהמתחם שקבע, הוא נדרש לבחון את הנסיבות שאינן קשורות לעבירה לצורך קביעת העונש הראוי בתוך מתחם הענישה. בין היתר, התחשב השופט בכך שאין לצעיר עבר פלילי, בעובדה שהשיב את מלוא הסכום שגנב, בנסיבות חייו המורכבות ובהליך הטיפולי הפרטי שאליו נרתם. בסופו של דבר הגיע השופט להחלטה כי העונש ההולם יכלול עבודות שירות לתקופה של חודשיים, וכן קנס בסך של 1,000 שקלים.
ת"פ 13529-03-21
עודכן ב: 23/07/2023
