לאחרונה נקבע בבית משפט השלום בירושלים עונשה של אישה אשר הורשעה בעבירת איומים על שופטת לפני כארבע שנים. על פי כתב האישום שבגינו הורשעה, השופטת דנה בעניינה של האישה בבית הדין לעבודה בירושלים. זמן קצר לאחר מכן, האישה הבחינה בשופטת נוהגת ברכבה. כשהרכב עצר ברמזור אדום, שרבבה האישה את ראשה אל תוך הרכב ואמרה לשופטת מספר פעמים כי תשלם על כך שפסקה נגדה, ואף ילדיה ישלמו על כך. בגין מעשים אלה נקבע כי היא איימה על השופטת במטרה להפחידה.
הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לגזור על האישה שמונה חודשי מאסר בפועל, בטענה שמעשיה חמורים במיוחד היות שאיימה על השופטת תוך חדירה למרחבה האישי, במקום ציבורי ולא בתוך כותלי בית המשפט, כאשר ילדיה נוכחים. הנאשמת עצמה כפרה באשמתה, וביקשה להימנע מכל ענישה מכיוון שהגנתה לא נוהלה באופן תקין בתחילת ההליך, ואשמתה לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר.
בבואו לקבוע את העונש הראוי, ציין השופט כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה גבוהה, אך עם זאת התרשם כי האישה אינה מהווה סכנה לשופטת ולא היה בכוונתה לממש את האיומים שהשמיעה. לאחר שקלול הנסיבות השונות, החליט השופט כי העונש יכלול מאסר על תנאי למשך שישה חודשים, וכן תשלום קנס בסכום של 3,000 שקלים.
מהם הערכים החברתיים אשר נפגעים בגין עבירת איומים, ומהי מדיניות הענישה?
בקביעת העונש ההולם בגין עבירה שבוצעה, בית המשפט נדרש לבחון מהם הערכים החברתיים שנפגעו בעקבות העבירה, מהי מידת החומרה באותם ערכים, מהי מדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים ובאילו נסיבות בוצעה העבירה.
במקרה זה, הנאשמת פגעה בשלוות נפשם ובביטחונם של השופטת ושל ילדיה, וכן בערך ההגנה על הליך משפטי תקין ומניעת ניסיונות להשפיע על ההליך באמצעות התנהלות אלימה.
השופט בחן את התייחסות הפסיקה למקרים שבהם שופטים אוימו, וציין כי בית המשפט העליון קבע שמדובר בעבירה חמורה משום שהיא פוגעת בעקרונות היסוד של שלטון החוק ומערכת בתי המשפט. על כן קבע השופט כי מידת הפגיעה במקרה זה היא גבוהה, מאחר שהאיומים הופנו כלפי שופטת מכהנת על יסוד עבודתה במערכת המשפט. עם זאת, השופט ציין כי התרשם שהנאשמת אינה מהווה סכנה לשופטת ומעולם לא התכוונה לממש את איומיה.
בנוגע למדיניות הענישה הנהוגה, השופט ציין כי מדובר במנעד רחב אשר מתחיל במאסר על תנאי ומסתיים במאסר בפועל לתקופה ארוכה, ותלוי באופי האיומים, בכמות האיומים, במסוכנותו של המאיים ועוד.
האם יש להתחשב בכך שהנאשמת מטפלת בהוריה המבוגרים והחולים?
לאחר סקירת שורה של עונשים שניתנו בבתי המשפט במקרים שבהם בוצעו עבירות איומים כלפי שופטים, ציין השופט כי נתן דעתו לכך שהנאשמת היא האחראית הבלעדית והיחידה למעשיה, אך גם כי העבירה שבוצעה לא תוכננה מראש אלא התבצעה באופן ספונטני בעקבות מפגש אקראי בינה לבין השופטת. בהתחשב בכך שהיא אינה מהווה איום לשופטת - קבע השופט כי מתחם הענישה ההולם את מעשיה נע בין מאסר מותנה ועד מאסר בפועל לתקופה של שנה.
כדי לקבוע את העונש המתאים בתוך מתחם הענישה, התחשב השופט בפגיעה הצפויה לנאשמת עצמה ולהוריה שאותם היא סועדת אם יוטל עליה מאסר בפועל. כמו כן התחשב השופט בתקופה הארוכה שחלפה מאז ביצוע העבירה, כאשר מאז ועד היום הנאשמת לא הייתה מעורבת בעבירה פלילית נוספת.
השופט התחשב גם בעובדה שעברה הפלילי של הנאשמת נקי וזאת הפעם הראשונה בחייה שבה היא מורשעת בפלילים, ובכך שהיא מקיימת אורח חיים נורמטיבי אשר עלול להיפגע אם יטיל עליה מאסר מאחורי סורג ובריח, ולכן החליט למקם את העונש ההולם בתחתית מתחם הענישה, ולהטיל עליה מאסר מותנה וקנס בלבד.
יש לך שאלה?
על כן בסופו של דבר עונשה של הנאשמת יכלול מאסר על תנאי של שישה חודשים אשר יופעל אם היא תבצע עבירת אלימות בשלוש השנים הקרובות, וכן קנס בסכום של 3,000 שקלים.
ת"פ 44216-10-19
עודכן ב: 23/07/2023
