ביטול הליך חדלות פירעון: האם קבלן בנייה שנקלע לחובות יקבל צו שיקום כלכלי?

לאחרונה דן בית משפט השלום בנצרת בבקשה שהגיש קבלן בנייה לצו שיקום כלכלי, אשר נמצא בהליכי חדלות פירעון כשלוש שנים, בגין חובות בסך כולל של 1,645,700 שקלים. בעלי התפקיד אשר מונו לנהל את ההליכים - הנאמן והממונה על חדלות פירעון - המליצו לבית המשפט על ביטול ההליך, וזאת מכיוון שלטענתם צבר את חובותיו בחוסר תום לב ולא שיתף עמם פעולה בהליך.

מנגד, החייב טען כי הסתבך כלכלית וכך צבר את החובות, ולא מדובר בחוסר תום לב. כמו כן טען כי טיפל בכל המחדלים והגיש את כל המסמכים, ולכן ביקש להיעתר לרצונו לקבל צו לשיקום כלכלי.

ואולם, בחינת הדוחות והמסמכים העלתה כי הקבלן חתם על התחייבויות לבצע מספר פרויקטים של בנייה, קיבל את התמורה עבור הפרויקטים אך למעשה הפר את התחייבויותיו ולא ביצע בפועל את הבנייה. אותה שיטת פעולה חזרה על עצמה גם לאחר שהחייב כבר קרס כלכלית והחל להיות בהליך חדלות הפירעון.

השופטת הבהירה כי מדובר בהתנהלות שלא בתום לב. כמו כן השופטת שוכנעה כי התנהלותו במסגרת ההליך הייתה חסרת תום לב באופן ממשי. לאור זאת הוחלט לסרב לבקשת החייב, ולבטל את הליך חדלות הפירעון, על כל המשתמע מכך.

אילו נסיבות הובילו את הקבלן לצבירת חובות ופתיחה בהליך חדלות פירעון?

החייב, בן 39, נשוי בשנית ואב לחמישה ילדים. עבור שתי בנותיו הגדולות הוא משלם דמי מזונות בסכום של 3,000 שקלים. כיום הוא עובד במשרה מלאה ומקבל משכורת חודשית בסך של כ-7,000 שקלים. גם אשתו נמצאת בהליך חדלות פירעון, אך ההליכים מתנהלים באופן נפרד.

בחודש אוקטובר 2020 בית המשפט נתן צו לפתיחת הליכי הפירעון של הקבלן, ומונה לו נאמן לניהול ההליך. במסגרת הצו הוטל עליו לשלם 700 שקלים מדי חודש, והוגשו נגדו תביעות חוב בסכום של כ-2,670,000. מתוך תביעות החוב שנבדקו, הנאמן אישר סכום חובות כולל של 1,645,700 שקלים.

לפני כשנה, המליצו הממונה על הליכי חדלות פירעון והנאמן על ביטול ההליך, לאחר שפירטו את נסיבותיו של החייב ואת התנהלותו במסגרת ההליך, היות שלטענתם הוא צבר את החובות בחוסר תום לב ולא התנהל באופן מיטבי במסגרת ההליך עצמו, לרבות אי הגשת מסמכים מהותיים ואי הגשת דוחות. לחייב ניתנה הזדמנות להסיר את המחדלים, והוא אכן פעל להסירם בסופו של דבר.

כיצד התנהלותו וחוסר שיתוף הפעולה מצדו של החייב במסגרת הליך חדלות הפירעון תרמו להחלטה לביטול ההליך?

בתחילת הדיון ציינה השופטת כי שתי הסוגיות שיש לברר הן האם החייב יצר את חובותיו בתום לב, והאם בצירוף התנהלותו הפגומה בהליך יש הצדקה לבטל את הליך חדלות הפירעון בעניינו. על פי המסמכים שהוגשו בעניין זה, ניתן היה לראות כי החייב הקים מספר חברות בנייה, חתם עם חוזים עם מספר לקוחות עבור בניית בתיהם, קיבל מהם את התמורה עבור העבודה אך לא ביצע אותה. מרבית החובות שצבר החייב נוצרו בעקבות הפרת התחייבויותיו כלפי אותם לקוחות.

לטענת החייב, הוא תימחר בסכום נמוך מדי את עלויות הבנייה ומכך נבעה קריסתו הכלכלית. ואולם, טענתו לאט נתמכה בכל אסמכתא, וכמו כן הראיות הראו כי הוא המשיך בדרך פעולה זהה אשר גרמה לו לחובות גדולים יותר גם לאחר שכבר הפך לחדל פירעון - בשנת 2017, כאשר כבר היה שקוע בחובות וידע כי אינו מצליח לקיים את התחייבויותיו, חתם החייב על חוזה נוסף וזהה לקודמים שהובילו אותו לחדלות הפירעון. אף על פי שכבר היה מצוי בהליך חדלות פירעון, הוא לא דיווח על החוזה החדש לבעלי התפקידים או לבית המשפט. בגין אותו חוזה מאוחר שעליו חתם, הוגשה נגדו תביעת חוב בסך של כ-436 אלף שקלים.

השופטת הבהירה כי מדובר בהתנהלות פגומה וחברת תום לב, ודחתה את טענתו של החייב כי מדובר בתאונה כלכלית שהובילה לקריסתו הכספית. השופטת ציינה כי התנהלות אחרת ובאופן שאינו נגוע בחוסר תום לב הייתה יכולה למנוע את הקריסה הכלכלית.

יש לך שאלה?

פורום פשיטת רגל | חדלות פירעון ונתוני אשראי

למרות זאת, השופטת הייתה שוקלת לקבוע עבורו תכנית שיקום, אולם התרשמותה מכך שהחייב לא שיתף פעולה עם הליך חדלות הפירעון והתנהלותו הייתה חברת תום לב באופן ממשי, הביאה אותה לבסוף למסקנה כי יש לבטל את ההליך, והיא סירבה לבקשתו לקבל צו שיקום כלכלי. היא הורתה לנאמן לשלם את הוצאות ההליך מכספי קופת הנשייה, ואת היתרה לחלק לנושיו של החייב.

חדל"פ 12757-08-20