פגיעה עצבית לאחר ניתוח: מהו סכום הפיצוי לגבר שנפגע ברגלו בעקבות רשלנות רפואית?

לאחרונה נדונה תביעת רשלנות רפואית בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר הגיש גבר שעבר ניתוח לקיבוע שבר בקרסולו בשנת 2015, באחד מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ. התובע טען כי במהלך הניתוח נגרמה לו פגיעה עצבית אשר שיבשה את חייו, וזאת בעקבות ביצוע חתך מיותר ואי שמירה על אמצעי זהירות על ידי צוות המנתחים.

המדינה האחראית על בית החולים הגישה כתב הגנה ובו הודתה שחלה רשלנות בניתוח בכך שבמהלכו בוצע חתך מיותר, אולם טענה כי אין קשר בין אותו חתך לבין הפגיעה בעצב. ואולם, השופטת קיבלה את עמדתו של המטופל על סמך חוות דעת רפואיות שהוצגו בפני בית המשפט, וקיבלה את התביעה. בהתחשב בנזק שנגרם, נקבע סכום הפיצויים על סך של 2,296,500 שקלים. מעבר לכך חויבה המדינה לשלם את שכר טרחת עורכי דינו של התובע בסכום של 537 אלף שקלים.

מדוע החתך המיותר לא תועד בדוח הניתוח, והאם קיים קשר סיבתי בין החתך לבין הנזק העצבי?

בתחילת שנת 2015 קיבל התובע עזרה ראשונה בבית חולים לאחר שקרסולו השמאלי נפגע. כשבוע לאחר מכן שב לבית החולים עקב כאבים עזים ברגלו, והוחלט שיש לבצע ניתוח לשחזור העצם וקיבוע השבר.

לטענת המטופל, באותו ניתוח ביצעו צוות המנתחים את החתך המיותר מבלי לתעד זאת במסמכים ותוך חוסר זהירות שהוביל לפגיעה בעצב. בתחילת ההליך הכחישה המדינה שהחתך נעשה באותו ניתוח וטענה כי הוא התבצע רק בניתוחים שהתבצעו לאחר מכן בניסיון לתיקון העצב הפגוע. רק לאחר שהתובע הוכיח באמצעות צילומים כי החתך המיותר התבצע בניתוח הראשון, הודתה בכך הנתבעת, אך עם זאת טענה כי לא קיים קשר בין החתך לבין הפגיעה בעצב.

על פי חוות דעתו של מומחה רפואי בתחום הכירורגיה מטעמו של התובע, הפגיעה בעצב התבצעה במהלך הניתוח הראשון שבו בוצע החתך המיותר. הנתבעת הציגה אף היא חוות דעת רפואית של מומחה רפואי מטעמה, וגם ממנה ניתן היה ללמוד כי הנזק העצבי נגרם באזור החתך.

מעבר לכך, בדוח הניתוח לא צוין מקום הנזק העצבי, דבר שהוביל לנזק ראייתי ופעל לחובתה של המדינה. על בסיס הדברים הללו, קבעה השופטת כי התובע הוכיח את קיומו של הקשר הסיבתי בין החתך המיותר לנזק שנגרם לו.

אילו נזקים נגרמו לצעיר בעקבות הפגיעה העצבית ברגלו?

במועד שבו נותח ברגלו, היה התובע בן 29. בעקבות הנזק שנגרם לו במהלך הניתוח, סובל הצעיר מנכות אורתופדית ופסיכיאטרית. בהתאם לחוות הדעת הרפואיות שהוגשו אל בית המשפט על ידי רופאים מומחים בתחומים אלו, קבעה השופטת כי הוא סובל מנכות משוקללת בשיעור של 44% - 20% בתחום האורתופדי ו-30% בתחום הפסיכיאטרי.

לאחר הניתוח היה התובע מאושפז במשך מספר תקופות, ולטענתו ניסה לשוב לעבודה אך כעבור שנה וחצי כאביו החמירו, והוא השלים עם העובדה שלא יוכל להמשיך בעבודתו. לטענתו, בעקבות הניתוח הוא איבד לחלוטין את האפשרות להשתלב בשוק העבודה, והוא מבלה את מרבית זמנו בביתו, שקוע ברגשות שליליים ובחרדות. הנתבעת טענה מנגד כי גם אם בחר שלא לצאת לעבוד, הדבר אינו מעיד על כך שהוא אינו מסוגל לעבוד, וכן טענה כי הוא מפריז בתיאור הנזקים שנגרמו לו. השופטת חישבה את סכום הפיצויים עבור הפסדי השתכרות בהתאם לשיעור הנכות שנקבע לו, וקבעה כי הוא זכאי לקבל פיצויים בסכום של 464 אלף שקלים עבור הפסדי עבר, 1,270,000 שקלים עבור הפסדי עתיד, וכן כ-217 אלף שקלים עבור הפסדי פנסיה.

בכל הנוגע לפיצויים עבור עזרה שנאלץ התובע לקבל, הוא הצהיר כי אינו מסוגל לבצע מטלות בבית ואשתו נאלצת לבצע את כל המשימות. השופטת פסקה עבורו פיצויים בסכום של 420 אלף שקלים עבור ראש נזק זה.

יש לך שאלה?

פורום אחוזי נכות

כמו כן נפסקו עבור המטופל פיצויים עבור הוצאות רפואיות ושימוש בקנאביס רפואי בסכום כולל של כ-256 אלף שקלים, פיצויים עבור הוצאות ניידות בסך של 50 אלף שקלים ופיצויים עבור כאב וסבל בסכום של 350 אלף שקלים. לאחר ניכוי התשלומים שהוא מקבל מהביטוח הלאומי, סכום הפיצויים הכולל הועמד על סך של 2,296,500 שקלים. מעבר לכך, חויבה המדינה בתשלום שכר טרחת עורכי דינו בגין ההליך בסכום של כ-537 אלף שקלים.

ת"א 2963-07-18