דיני התעבורה ובתי המשפט לתעבורה, מתייחסים לעבירת נהיגה בשכרות בחומרה יתרה, ובהתאם, הענישה בגין עבירה זו מחמירה וכוללת פסילה של רישיון הנהיגה לתקופה של שנתיים לכל הפחות, לצד עונשים נלווים כגון קנסות כספיים ופסילה על תנאי.


סירוב של נהג לבצע בדיקת שכרות על פי הוראת שוטר עלול להוביל להרשעתו בגין נהיגה בשכרות ברמה הגבוהה ביותר, ולמגוון עונשים בהתאם. בפסיקה נקבע כי נהג נדרש לבצע את בדיקת הנשיפה מיד לאחר דרישת המשטרה לבצע אותה, ואין לו סמכות או זכות לקבוע בעצמו מתי לבצע את הבדיקה.


כמו כן נקבע בפסיקה כי אין הצדקה לאפשר לנהג להיבדק, במקרה שסירב לבצע בדיקת ינשוף ואז ביקש להתחרט ולבצע את הבדיקה - אם חלפו 30 דקות מהרגע שבו סירב לראשונה, ואחרי שחלפה ההזדמנות לבצע את הבדיקה על פי השעה שנקבעה על ידי השוטר. לעומת זאת, אם חלפו 10-15 דקות בלבד מהרגע שסירב לבצע את הבדיקה ואז ביקש לבצע אותה - המשטרה תאפשר לו להיבדק.


הנהג הסכים לבדיקת ינשוף לאחר שחלפו 77 דקות מהרגע שסירב להיבדק - אולם המשטרה הבהירה לו כי העבירה כבר הושלמה והוא יועמד לדין בגין נהיגה בשכרות


לאחרונה דן בית משפט השלום בתעבורה במחוז תל אביב בשאלת העונש הראוי שיש להטיל על אדם אשר הורשע בעבירת נהיגה בשכרות, לאחר שסירב לבצע בדיקת ינשוף. על פי כתב האישום שבו הורשע, בשנת 2019 הוא נעצר על ידי המשטרה בעודו נוהג ברחוב ראשי בשעות אחר הצהרים עקב התנהגות שגרמה לשוטרים לחשוד כי הוא נוהג בגילופין.


השוטרים דרשו ממנו לבצע בדיקת ינשוף מספר פעמים, אך הוא לא הסכים. הוא נלקח לתחנת המשטרה, שם המשיך לעמוד בסירובו ודרש כי עורך דינו יתייצב לצדו, אף על פי שהשוטרים אפשרו לו לשוחח טלפונית עם עורך דין.


כשחלפו 38 דקות מהרגע שסירב לראשונה לבצע את הבדיקה, הודיעו לו השוטרים כי עבירת הסירוב להיבדק הושלמה, והוא נחשב לאדם שביצע נהיגה בשכרות. בהמשך שוחח הנאשם עם עורך דינו והסכים לבצע את הבדיקה - אך חלפו כבר 77 דקות מהרגע שבו סירב, והשוטרים לא הסכימו שיבצע אותה.


האם יש מקום לסטות מתקופת פסילת המינימום הקבועה בחוק בגין נסיבות אישיות?


הצדדים היו חלוקים ביניהם באשר לענישה הראויה. מצד אחד, מחלקת התביעות של המשטרה טענה כי יש להטיל על הנהג עונש מרתיע ולפסול את רישיונו לכל הפחות ל-30 חודשים, תוך שהיא מצביעה על חומרת העבירה אשר התבצעה באור יום ובמרכזה של העיר.


מצד שני, בא כוחו של הנאשם ביקש לקבוע את תקופת הפסילה ל-12 חודשים בלבד, מתחת לעונש המינימום שקובע החוק. זאת לטענתו מכיוון שמדובר באדם עם ותק של 32 שנות נהיגה ללא הרשעות, וכן בשל נסיבותיו האישיות - הוא המטפל העיקרי בבני משפחתו, בהיותו אב לשלושה ילדים קטנים, ומאחר שאשתו סובלת ממצב רפואי מורכב.


מהי מדיניות הענישה הנהוגה במקרים של נהיגה בשכרות?


השופט התייחס אל החומרה הרבה שבה מתייחסים בתי המשפט אל נאשמים המורשעים בעבירת נהיגה בשכרות, בשל הסיכונים המשמעותיים שהיא גורמת לציבור המשתמשים בדרך. בתי המשפט ציינו לא פעם כי לא בכדי נקבע עונש פסילה מינימלי בחוק, ואף על פי שניתן לחרוג מפסילת המינימום - צריכות להתקיים נסיבות מיוחדות לכך.


לאחר סקירת הפסיקה קבע השופט כי מתחם הענישה במקרה זה צריך לנוע בין פסילת הרישיון לתקופה של שנתיים ועד שנתיים וחצי, וכן בין מאסר על תנאי ועד שישה חודשי עבודות שירות. השופט לא מצא הצדקה לחרוג מהמתחם שקבע, אך סבר כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם וכן בעברו התעבורתי התקין. על כן הוחלט לגזור את העונש בתחתית מתחם הענישה.

 

יש לך שאלה?

פורום פסילת רישיון | שלילת רישיון


בסופו של דבר נקבע כי רישיונו של הנהג ייפסל לתקופת המינימום הקבועה בחוק - שנתיים, וכן הוטל עליו קנס כספי בסך של 1,500 שקלים. כמו כן נקבעה תקופת פסילה על תנאי של חצי שנה, והנאשם אף חתם על התחייבות כספית בסך של עשרת אלפים שקלים שלא לבצע עבירת נהיגה בשכרות או לסרב לבצע בדיקת שכרות למשך תקופה של שלוש שנים.

 

פל"א 541-01-20