מתי ביקורת צרכנית לגיטימית על שירות או מוצר הופכת להוצאת דיבה או לשון הרע כנגד נותן השירות? לאחרונה נדונה בבית משפט השלום בצפת תביעת לשון הרע שהגיש צלם חתונות כנגד אדם ששכר את שירותיו לצורך צילומי חתונה, והעלה פוסט לאחר שהתאכזב מתוצאות השירות.
הצלם טען כי הנתבע פרסם את הפוסט בכוונה להכפיש אותו ולפגוע בפרנסתו, ואף הצליח בכך. הנתבע טען מנגד כי מדובר בביקורת לגיטימית לאחר שנגרמה לו עוגמת נפש מרובה בעקבות האירוע.
בחינת הפוסט הביאה את השופט למסקנה כי הפרסום האיר את הצלם באופן שלילי ועלול לפגוע בפרנסתו. אף על פי שחלק מהפוסט מתאר באופן לגיטימי את אכזבתו של הלקוח, הוא התבטא גם באופן מזלזל ולועג כשהבהיר שמבחינתו התובע אינו צלם. דברים אלו מהווים לשון הרע, קבע השופט, וקיבל את התביעה באופן חלקי לגבי האמירה הזו. החתן המאוכזב חויב בפיצויים בסך של עשרת אלפים שקלים, וכן בתשלום הוצאות המשפט ושכר הטרחה בסך של 8,000 שקלים.
מה הוביל לפרסום הפוסט כנגד הצלם, והאם מדובר בלשון הרע?
בשנת 2018 נישא הנתבע לבחירת לבו, ולרגל המאורע הזמין מהתובע שירותי צילום הכוללים את צילום האירוע והחינה, הפקת אלבום דיגיטלי, והדפסת שלושה צילומים מוגדלים על קנבס. כעבור מספר חודשים פרץ סכסוך בין הצלם ובני הזוג, לאחר שהצילומים המוגדלים הועברו לידי הזוג הטרי ללא מיסגור.
בעקבות זאת פרסם החתן את הפוסט בעמוד הפייסבוק שלו, ובו כתב כי לא אהב את התוצאה, כי התובע התייחס אליהם באופן מזלזל, כי התמונות הגיעו מגולגלות ולא ממוסגרות, וכי לא מדובר בצלם. לבסוף כתב שהוא מקווה שלפחות לקוחות אחרים לא ייפגעו כפי שהוא נפגע.
פוסט משמיץ ברשתות החברתיות מהווה לשון הרע על פי החוק
בהתאם לחוק איסור לשון הרע, פרסום דבר שעלול לבזות או להשפיל, לרבות ברשתות החברתיות, מהווה לשון הרע ויכול לזכות את הנפגע בפיצויים. עיון אובייקטיבי בתוכן הפוסט הביא את השופט למסקנה כי כל מי שנחשף לפוסט יבין שהנתבע מאוכזב מהשירות שקיבל וממקצועיותו של התובע. האמירה שלא מדובר בצלם, לטעמו של השופט, מזלזלת ולועגת לשמו הטוב של הצלם וכן למוניטין שלו. על כן מדובר בלשון הרע.
כלל אמירותיו של החתן נבחנו על ידי השופט, ולגבי רובן הוא מצא שהן חוסות תחת הגנות החוק ואין מדובר בלשון הרע. כך למשל לגבי אמירה כי לא אהב את התמונות שצילם התובע, או הבעת אכזבתו של הנתבע כי הופתע לגלות שקיבל את התמונות המוגדלות כשהן מגולגלות ולא ממוסגרות.
עם זאת, אמירתו של החתן כי התובע אינו צלם מהווה פרסום פוגעני ואסור, הבהיר השופט, ואין לה כל יסוד עובדתי. לעניין טענת הנתבע כי מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית, ציין השופט כי כל עוד מדובר בביקורת אמיתית המפורסמת בתום לב ואינה משתלחת, אכן מדובר בביקורת לגיטימית שהחוק מאפשר.
ואולם, גם כאשר מדובר בביטוי חופשי ברשתות החברתיות, המשיך השופט, הפרסום צריך להיות כזה שאינו פוגע בשמו הטוב של אף אדם. השופט הזכיר גם כי תופעת השיימינג עולה לא פעם לדיון הציבורי, ויש להגן על הציבור מפני ביוש פומבי ברחבי האינטרנט.
מהו סכום הפיצויים ההולם לביטוי שפגע בשמו הטוב ובמוניטין של הצלם?
לסיכום דבריו, ציין השופט כי הנתבע הביע את דעתו על התנהלותו של הצלם בפוסט שפרסם. תיאוריו מהווים ביקורת צרכנית המוגנת בחוק. ואולם, כאשר פרסם שאין מדובר בצלם, גם אם מדובר בדעתו האישית, מדובר באמירה מכפישה החורגת מביקורת לגיטימית.
יש לך שאלה?
לצורך פסיקת הפיצויים, בית המשפט מתחשב בהיקף הנזק שנגרם, בעוצמת הכאב והסבל שנגרמו ובהתנהלותם של הצדדים. במקרה זה, לעניות דעתו של השופט, לא מדובר על התנהלות זדונית מצדו של הנתבע ובכוונה אמיתי לפגוע, אם כי בפרסום הכולל אמירה אחת המהווה לשון הרע. על כן הוחלט להעמיד את הפיצויים על סך של עשרת אלפים שקלים, ונוסף על כך נקבע כי הנתבע ישלם את הוצאות המשפט בסכום של 8,000 שקלים.
ת"א 39377-01-20
.jpg)
.jpg)
