על פי חוק הביטוח הלאומי, במקרה שעובד נפגע או נפצע בזמן עבודתו, הוא זכאי לקבל תשלומים ותגמולים מהביטוח הלאומי בגין הטיפולים וימי ההיעדרות שנגרמו לו. אם מדובר בפגיעה שהובילה לנכות, העובד זכאי לקבל גם קצבת נכות.


פגיעה בעבודה המזכה את הנפגעים בתגמולים וגמלאות עלולה להתרחש בעקבות תאונת עבודה או מחלת מקצוע. האם תגובה אלרגית חריפה שנגרמה במהלך העבודה יכולה להיחשב לפגיעה בעבודה?


מדוע המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של הגנן לקבל הכרה כנפגע עבודה?


בסוגיה זו עסק לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, במסגרת תביעה שהגיש גבר אשר עבד כגנן שכיר ולקה במחלה זיהומית בעקבות פריחה אלרגית שהתפתחה במהלך יום עבודתו. לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו לדמי פגיעה ולהכרה באירוע כתאונת עבודה, הוא הגיש תביעה כנגד ההחלטה בבית הדין לעבודה.


במסגרת תביעתו תיאר את הפריחה שהחלה להתפשט על גופו כשעסק בכיסוח דשא, שהובילה לבסוף לאשפוזו במשך שמונה ימים. הוא נאלץ להתפטר מעבודתו ולא שב עוד לעסוק בגינון. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו בטענה שאין הוכחה לכך שהאלרגיה פרצה תוך כדי ובעקבות עבודתו, וייתכן כי מדובר במחלה שהתפתחה באופן טבעי.


ואולם, השופטת התרשמה כי סביר שהפריחה התפתחה במסגרת עבודתו של הגנן, וכי גרסתו נתמכת בתיעוד הרפואי כבר בפעם הראשונה שפנה אל חדר המיון. על כן. התביעה התקבלה, והשופטת קבעה כי לגנן נגרמה פגיעה בעבודה והורתה לביטוח הלאומי להכיר בו כנפגע עבודה, על כל הזכויות הכספיות הנלוות לכך. מעבר לכך, חויב הביטוח הלאומי לשלם לתובע את הוצאות התביעה בסך של 3,500 שקלים.


מה גרם להתפרצות הפריחה האלרגית על גופו של הגנן?


התובע החל לעבוד כגנן שכיר בשנת 2017, בשנות ה-20 לחייו. על פי טענתו, בוקר אחד כשנתיים לאחר שהחל את עבודתו, הוא עסק בעבודות ניכוש וכיסוח דשא, כאשר לפתע החלו להופיע על גופו נקודות אדומות ומגרדות, אשר גירודן גרם לדימום. מספר ימים לאחר מכן הופנה לחדר מיון מאחר שהפריחה לא חלפה. לאחר שחרורו לא חלה הטבה במצבו, והוא אושפז למשך שמונה ימים.


כדי שפגיעה בעבודה תוגדר כתאונת עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, עליה לקרות תוך כדי העבודה ובעקבות העבודה. במקרה זה, הביטוח הלאומי טען כי מצבו של הגנן אינו עונה על הגדרה זו, מאחר שלגרסה שהציג בפני בית הדין אין ראיות תומכות פרט לעדותו. במסמך שהגיש מעסיקו נכתב כי הפריחה החלה רק בשעות הערב, ואילו במסמכים הרפואיים אין תזכורת לכך שהפריחה פרצה במהלך העבודה.


לטענת הביטוח הלאומי, ייתכן שמדובר בפריחה שנגרמה על רק מצב בריאותי אחר ואין לה קשר לעבודתו. לאור זאת החליט הביטוח הלאומי לדחות את תביעתו.


האם האלרגיה החלה במהלך יום העבודה או רק לאחר מכן, ומדוע יש לכך חשיבות?


על פי מכלול הראיות, מסקנתה של השופטת הייתה שונה ממסקנתו של המוסד לביטוח לאומי, והיא קבעה כי סביר יותר שהפריחה החלה בזמן העבודה. זאת לאור גרסתו העקבית והמהימנה של התובע עצמו, כמו גם גרסתו של המעסיק המאשרת את מועד הפגיעה.


מעבר לכך, המסמכים הרפואיים העידו כי כבר בביקורו הראשון במיון, כתב הרופא כי מדובר באלרגיה שנגרמה מעקיצת חרק או מחשיפה לצמח כלשהו - אבחנה שמתאימה לעיסוקו של התובע כגנן. במסמך רפואי אחר נכתב כי האלרגיה הופיעה במהלך יום העבודה.


על כן, בהתחשב בסוג העבודה המדובר, ובגרסתו אשר התיישבה עם המסמכים הרפואיים, קבעה השופטת כי ההשערה שמדובר בעקיצה או תגובה אלרגית לצמח היא סבירה, ולכן התובע הצליח להוכיח כי אירעה לו תאונת עבודה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה

 

בסופו של דבר ועל יסוד מסקנותיה של השופטת, תביעתו של הגנן התקבלה ונקבע כי במהלך יום עבודתו הוא נפגע מכיוון שהתפרצה אצלו פריחה אלרגית שגרמה למחלה זיהומית. הביטוח הלאומי נדרש להכיר בו כנפגע עבודה ולשלם לו את זכויותיו הכספיות כתוצאה מכך, וכן לשאת בהוצאות המשפט ושכר הטרחה בסכום של 3,500 שקלים.

 

ב"ל 50168-08-20