לאחרונה נדונה בבית משפט השלום בבת ים תביעת רשלנות רפואית שהגישה אישה בשנות ה-30 לחייה כנגד בית חולים גדול במרכז הארץ וכנגד המדינה, בטענה שאי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים בחולת שחפת שהוכנסה לחדרה של אמה המנוחה בבית החולים, גרמה לכך שהיא עצמה נדבקה במחלה.
התובעת טענה כי הצוות הרפואי לא הכניס את החולה לבידוד למרות החשד שהיא חולה במחלה מדבקת, ורשלנותו גרם לכך שנדבקה במחלה. מנגד טען בית החולים כי לא היה סיבה לחשוד בכך שמדובר בחולת שחפת לפני שהושמה בבידוד, וכי ככל הנראה התובעת נדבקה במחלה עוד לפני כן. ואולם, השופט קבע כי בית החולים לא הצליח להוכיח שלא היה צורך בבידוד החולה כבר בעת אשפוזה, וקיבל את התביעה.
לתובעת לא נותרה נכות כתוצאה מכך, וגם לא נזקים תפקודיים. בהתחשב בכך, קבע השופט כי היא זכאית לפיצויים עבור כאב וסבל והוצאות רפואיות שונות, בסכום כולל של 42 אלף שקלים. כמו כן, בית החולים והמדינה ישלמו את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 20 אלף שקלים נוספים.
מהן הנסיבות אשר הובילו להידבקותה של התובעת במחלת השחפת?
בשנת 2015, שהתה התובעת לצד אמה החולה בבית החולים. יום אחד הוכנסה לחדר חולה עם שיעול דמי, אשר לא חבשה מסיכה ולא הייתה נתונה בבידוד. רק למחרת הכניס אותה הצוות הרפואי לבידוד.
כשבוע לאחר מכן נדרשה התובעת לבצע בדיקת שחפת מחשש שנדבקה, ואז התברר שלקתה בשחפת חבויה - מצב של נשאות לחיידקי שחפת מבלי שמתפתחת מחלה פעילה, עם סיכון להתפרצות המחלה בעתיד. בעקבות הממצאים, נאלצה האישה לקבל טיפול תרופתי במשך ארבעה חודשים.
לטענת התובעת, הצוות הרפואי כשל בכך שלא הכניס את חולת השחפת לבידוד באופן מידי, אלא באיחור, וזאת למרות החשד לכך שהיא לוקה במחלה המדבקת. הנתבעים טענו כי החולה הגיעה לבית החולים עם ממצאים למצב אחר, ותחילה לא היה כל חשד לקיומה של מחלת השחפת. עוד נטען כי מאחר שהתובעת נמצאה חיובית לשחפת מספר ימים בודדים לאחר שנחשפה לאותה חולה, סביר שנדבקה עוד לפני כן.
האם חולת השחפת סבלה מסימפטומים שחייבו את הצוות הרפואי להכניסה לבידוד?
השופט מתח ביקורת על כך שבית החולים לא הציג בפני בית המשפט את מלוא המסמכים הרפואיים מהאירוע, ולא זימן לעדות את הרופאים שהחליטו על מועד הבידוד של אותה חולת שחפת, וזקף זאת כנגד טענות הנתבעים. לא ברור איזה גורם הורה על הבידוד ומהו המידע הרפואי שהיה בידי הצוות הרפואי, סיכם השופט, וקבע כי בית החולים לא הצליח להוכיח כי לא הייתה סיבה שלא לבודד את אותה חולה.
עוד קבע השופט לפי הראיות שהונחו בפניו, כי התובעת נדבקה בשחפת חבויה בעקבות חשיפתה לחולת השחפת שהושמה בחדרה של אמה בבית החולים, ודחה את טענת הנתבעים כי מדובר באישה שכבר נחשפה למחלה ונדבקה בעבר.
מהם הנזקים שנגרמו לתובעת בעקבות אבחונה עם מחלת שחפת חבויה?
לגבי הנכות והנזק שנגרם לתובעת בעקבות הידבקותה, מאחר שחלפו שבע שנים מהמועד שבו נדבקה במחלה, ובהתחשב בכך שהמחלה עלולה להתפרץ בעיקר בחמש השנים הראשונות לאחר ההידבקות, נקבע כי הסיכוי שהתובעת תפתח מחלה פעילה נמוך מאוד. מסיבה זו קבע השופט כי לא נותרה לה נכות צמיתה ואף לא נזקים תפקודיים כלשהם.
יש לך שאלה?
על כן במכלול השיקולים קבע השופט כי היא זכאית לפיצויים בסכום של 40 אלף שקלים עבור כאב וסבל, וכן לסכום של 2,000 שקלים עבור הוצאות רפואיות, ובסך הכול חויבה המדינה לפצות אותה בסך של 42 אלף שקלים. כמו כן המדינה תישא בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין בסך כולל של 20 אלף שקלים.
ת"א 81650-01-19
.jpg)
.jpg)
