האם תאונת עבודה שאירעה לטבח בבית מלון בחיפה נגרמה בשל רשלנות המעסיק, ואם התשובה לכך חיובית - מהו סכום הפיצויים המגיעים לו?


לאחרונה דן בית משפט השלום בשתי הסוגיות הללו, במסגרת תביעה שהגיש הטבח כנגד מעסיקתו - רשת בתי המלון שבה עבד, וחברת הביטוח שלה. הטבח, אשר נפגע בשתי אצבעות יד שמאל כשחתך ירקות במסגרת עבודתו, והוכר כנפגע עבודה על ידי הביטוח הלאומי, טען כי נפצע בשל התרשלות המעסיקה, ואילו הנתבעות טענו כי עבודה עם סכין היא פעילות שגרתית וטריוויאלית אשר עלולה להסתיים בפציעה, ואין להטיל עליהן אחריות בשל פציעתו.


מה ההבדל מבחינת הסיכון לפציעה בין חיתוך עם סכין במטבח הביתי לבין עבודה עם סכין במטבח מקצועי?


במסגרת הכרעתו ערך השופט הבחנה בין חיתוך ירקות במטבח הביתי לבין עבודה עם סכין במסגרת מטבח מקצועי, וזאת משום שהטבח נדרש לבצע את פעולת החיתוך בכל יום במשך שעות ארוכות, תוך לחץ של זמן ובאופן מונוטוני. במקרה זה, הטבח לא עבר הכשרה או הדרכה, ואף עבד ללא פיקוח. לכן השופט קבע כי מדובר בהתרשלות, וקיבל את התביעה.


המעסיקה וחברת הביטוח חויבו בפיצויים בסכום של 78,500 שקלים, לאחר הפחתת התגמולים מהביטוח הלאומי ואשם תורם בשיעור של 15%, וכמו כן נקבע כי הנתבעות ישלמו את הוצאות המשפט ושכר טרחה בסך של 18,500 שקלים.


מה הוביל לפציעתו של הטבח בזמן העבודה, והאם שיטת העבודה שהנהיגה המעסיקה גרמה לפציעה?


על פי העדויות והראיות, התאונה אירעה בשלהי שנת 2018, כחודשיים בלבד לאחר שהטבח החל את הכשרתו בבית המלון. הוא העיד כי נדרש לחתוך ירקות ופירות בארוחת הבוקר שהוגשה לאורחי המלון החל משבע בבוקר ועד צהרי היום. ביום שבו נפצע, חתך עגבניות בקצב אינטנסיבי, ובסביבות תשע בבוקר החליקה הסכין מידו ופגעה בשתי אצבעות ידו השמאלית. הנתבעות לא חלקו על כך שנפצע בידו, והשופט קיבל את גרסתו לנסיבות הפציעה.


המעסיקה טענה כי אחת מהפעולות הטריוויאליות ביותר שמבצע כל אדם היא חיתוך ירקות עם סכין, ומסיבה זו אין לה כל אחריות לפציעתו של העובד. השופט הסכים עם הטענה כי מדובר בפעולה שגרתית ויומיומית שכמעט כל אדם מבצע, אך הסביר כי הסיכון משתנה כאשר מדובר בפעולת חיתוך שמתבצעת במסגרת העבודה, במשך שעות ארוכות, תוך לחץ של זמן ובאופן מונוטוני.


במקרה כזה, המשיך השופט והסביר, הסיכון אינו נובע מעצם פעולת החיתוך, אלא מתנאי ואופי העבודה. כדי להקטין את הסיכון, נדרש מהמעסיקה להפעיל אמצעי זהירות שונים, אולם המעסיקה לא עשתה דבר ולכן לא עמדה בחובת הזהירות אשר חלה עליה. זאת מכיוון שלא דאגה להדריך את הטבח, להוציא אותו להפסקה או לפקח על עבודתו. על כן, קבע השופט, המעסיקה התרשלה.


האם יש להטיל אחריות לתאונת העבודה גם על הטבח עצמו?


למרות הקביעה כי המעסיקה התרשלה, קיבל השופט באופן חלקי את טענת המעסיקה כי גם הטבח עצמו אשם בתאונה שאירעה לו. זאת מכיוון שכל אדם אשר עובד עם סכים צריך לנקוט משנה זהירות בשל הסיכון שבסוג עבודה זה. עם זאת, מכיוון שמדובר בעובד ללא ניסיון ומאחר שהמעסיקה כאמור לא נקטה כל אמצעי זהירות מצדה, החליט השופט לייחס לתובע אשם תורם בשיעור נמוך של 15% בלבד.


לאחר הפציעה, ובעקבות החתך העמוק באצבעותיו, פנה הטבח לקבל טיפול רפואי, ולבסוף נאלץ לעבור ניתוח עקב קרע בגיד. המוסד לביטוח לאומי קבע כי נותרה לו נכות קבועה בשיעור של 7%. בשל אופי הפציעה, קבע השופט כי הוא זכאי לפיצויים בסכום של 25 אלף שקלים עבור כאב וסבל.


כמו כן, התובע החלים בביתו ולא שב לעבוד במשך שבעה וחצי חודשים. השופט קבע כי על המעסיקה לפצות אותו עבור אובדן ההכנסה והזכויות הסוציאליות בתקופה זו סכום של כ-80 אלף שקלים. 60 אלף שקלים נוספים נפסקו כפיצויים עבור הפסדי שכר בעתיד, ו-8,000 שקלים עבור עזרה מהזולת והוצאות רפואיות שונות.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


לאחר ניכוי הסכומים שקיבל התובע מהביטוח הלאומי, וכן ניכוי אשם תורם בשיעור של 15%, נקבע סכום הפיצויים הסופי על סך של 78,500 שקלים. כמו כן חויבו המעסיקה וחברת הביטוח לשלם את הוצאות שכר טרחת עורכי הדין והוצאות המשפט בסכום של 18,500 שקלים.

 

ת"א 26419-11-20