האם מועצה מקומית באזור הצפון וחברת המים שביצעה עבודות בנייה בכביש אשר בשטח המועצה אחראיות לשלם פיצויים לילד שנפל מאופניו על הכביש המשובש? לאחרונה דן בית משפט השלום בקריות בתביעה שהגישו הורי הילד, אשר היה בן 11 בזמן התאונה, בשמו.


שתי הנתבעות הכחישו את נסיבות התאונה, אולם הודו כי באזור בוצעו עבודות חפירה, ולמעשה הטילו את האחריות אחת על השנייה. במסגרת התביעה הילד עצמו לא העיד, אולם השופטת התרשמה מעדויות אביו ואמו, בצירוף המסמכים הרפואיים, וקבעה כי הוא אכן נתקל בבור בכביש, נפל מהאופניים ונפצע.


עוד קבעה השופטת כי המועצה המקומית התרשלה מאחר שלא פעלה לסגור את האזור המשובש או לפעול בדרך כלשהיא למניעת הסיכון שנוצר לרוכבי אופניים והולכי רגל במקום. מאחר שחברת המים אכן ביצעה עבודות באזור, קבעה השופטת כי שתיהן ישלמו פיצויים לתובע בחלקים שווים. סכום הפיצויים נקבע על סך של 85 אלף שקלים, ונוסף על כך יקבל התובע 20 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורכי הדין והוצאות המשפט.


באילו נסיבות נפצע הילד, וכיצד הוכיח את טענותיו בבית המשפט אף על פי שכלל לא העיד?


כאמור, במסגרת ההליך העידו אמו ואביו של הילד, וכך גרם שכנתה של סבתו אשר טיפלה בו ראשונה לאחר הפציעה. התובע עצמו לא העיד, והשופטת מתחה על כך ביקורת, אולם גרסתו לנסיבות התאונה בכל זאת התקבלה.


על פי הצהרת השכנה, היא שמעה את חבריו של הילד צועקים לאחר שנפל, וכשניגשה לבדוק אותו ראתה אותו שוכב על הרצפה וזועק מכאב. הוא סיפר לה שנפל מאופניו, והיא הסיעה אותו לקבל טיפול רפואי ולאחר מכן קראה להוריו. הורי הילד הצהירו כי השכנה הזעיקה אותם. הוא טופל בבית חולים בנהריה, ובמסמך הרפואי נרשם כי נפל מאופניו.


בהתאם לפסיקה, למסמכים רפואיים ראשוניים המתעדים את נסיבות התאונה יש משקל ראייתי של ממש, לאור ההנחה כי הנפגע מדווח מידע מדויק לצוות הרפואי כדי לקבל את הטיפול המיטבי עבורו. לא מדובר באמת מוחלטת ויש לבחון את נסיבות המקרה הספציפי ולבדוק אם יש גורמים שעלולים לפגוע באמינות המסמך, אך במקרה זה, השופטת מצאה כי המסמך הרפואי מחזק את גרסתם של ההורים והשכנה.


כיצד נקבע מקום נפילתו של הילד, ועל מי מוטלת האחריות לתאונה?


שתי הנתבעות לא הציגו כל הוכחה שיכולה לסתור את טענות התביעה על כך שהנפילה התרחשה בשטח המועצה המקומית. יתרה מכך, המועצה אף הודתה כי במועד התאונה בוצעו עבודות חפירה ובנייה במקום הנפילה על ידי חברת המים. הודאה זו, בצירוף עדויות ההורים והשכנה והמסמכים הרפואיים, הובילו את השופטת לקבל את גרסת התביעה.


רשות מקומית אחראית לדאוג לתקינות המדרכות והכבישים שבתחומיה, לאתר מכשולים ומפגעים שעלולים לסכן את העוברים בדרך ולנקוט אמצעי זהירות כדי להסיר את המפגעים. על פי צילומים מהמקום שבו נפל התובע, והודאת הרשות המקומית על עבודות במקום, קבעה השופטת כי במקרה זה המועצה המקומית התרשלה ולכן עליה לשלם פיצויים.


אמנם המועצה המקומית לא הצליחה להוכיח כי חברת המים היא זו שביצעה את העבודות, אולם גם חברת המים שניסתה לטעון כי האחראית היא המועצה לא הצליחה להוכיח את טענותיה. מצילומי המקום ניתן היה לראות כי מדובר בעבודות להנחת צנרת, והשופטת קבעה כי לשתי הנתבעות יש אחריות לקרות התאונה ועליהן לשלם פיצויים בחלקים שווים.


כיצד נקבע סכום הפיצויים לילד בעקבות נפילתו מהאופניים?


השופטת העירה כי אין די מסמכים וראיות שיכולים להעיד על מצבו הרפואי של הילד מאז התאונה שאירעה לפני שבע שנים ועד היום, וכמו כן זקפה השופטת לחובתו של התובע את העובדה שבחר לא להעיד, וכמו כן את האשם התורם שלו עצמו לקרות התאונה. השופטת אף לא התעלמה מהעובדה שכל רכיבה על אופניים היא פעילות הכרוכה בסיכון של נפילה ופציעה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות


לאור כל זאת החליטה השופטת לפסוק פיצוי גלובלי בסכום של 85 אלף שקלים, וכמו כן חייבה את שתי הנתבעות לשאת בהוצאות המשפט ושכר הטרחה בסכום של 20 אלף שקלים נוספים.

 

ת"א 17818-08-16