לאחרונה נדונה בפני בית משפט השלום בקריית גת תביעת נזקי גוף שהגיש מלצר באולם אירועים כנגד החברה שהעסיקה אותו, לאחר שנפצע במהלך יום עבודתו כאשר עבר ליד שקית מלאה בבקבוקי זכוכית בדרכו להפסקת עישון, ונחתך בפניו מזכוכית שבורה שבלטה מהשקית.
החברה טענה כי גרסתו של המלצר לא הוכחה מכיוון שלא זכר פרטים רבים מהאירוע שהתרחש לפני כשבע שנים, ולכן יש לדחות את התביעה. ואולם, השופט התרשם מעדותו האמינה, אשר התיישבה גם עם העובדה שבאותו הזמן לא היה במקום מיכל להנחת בקבוקי הזכוכית ועם העובדה שהוא דיווח על פציעתו מיד לאחר שנפצע.
מכיוון שהמעסיקה לא אחסנה את הבקבוקים במכולה ייעודית, קבע השופט כי היא התרשלה בכך שלא דאגה לספק לעובדיה סביבת עבודה בטיחותית, ולכן קיבל את התביעה והורה למעסיקתו של המלצר לשלם לו פיצויים בסכום של 95 אלף שקלים. מלבד סכום זה, חויבה המעסיקה לשלם את הוצאות המשפט בסך של כ-15 אלף שקלים.
אילו נסיבות הובילו לפציעתו של המלצר בפניו מבקבוק זכוכית שבור?
במסגרת תביעתו טען המלצר כי במהלך יום עבודה יצא להפסקת סיגריה מאחורי אולם האירועים. במקום הונחו כמה שקיות גדולות שמולאו בבקבוקי זכוכית אחת על השנייה. מאחת מהן בלטה זכוכית מבקבוק שנשבר, ובזמן שהתובע חלף לידה, הוא נחתך בפניו. בעקבות התאונה נותרו לו צלקות משמעותיות שהותירו אותו עם נכות פלסטית צמיתה.
בעדותו טען שהחצר הייתה חשוכה ולכן כנראה לא הבחין בשבר הזכוכית הבולט. מיד לאחר הפציעה דיווח למנהל האירועים על מה שקרה. אותו מנהל אירועים העיד מטעם המעסיקה, והצהיר כי על פי שיטת העבודה שהייתה נהוגה באותו זמן, שקיות הבקבוקים היו נערמות בערימה אחת ולא הייתה בעיה להבחין בהן. עוד טען המנהל כי אכן הבחין בחתך קטן על פניו של העובד, אשר שם פלסטר והמשיך בעבודתו.
לאור העדויות קבע השופט כי העובד אכן נחתך בפניו בזמן עבודתו, מזכוכית שבלטה מאחת השקיות. כמו כן, השופט התרשם כי עדותו של התובע אמינה, והוא קיבל את גרסתו לנסיבות הפציעה במלואה.
מהי אחריותה של המעסיקה כלפי עובדיה לנקיטת אמצעי זהירות מפני סכנות בטיחותיות?
על פי החוק, מעסיק חייב לשמור על בטיחות עובדיו, להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולספק להם סביבת עבודה נקייה ממפגעים שעלולים לסכן אותם. במקרה הזה, המעסיקה לא סיפקה לעובד סביבת עבודה מספיק בטוחה, מכיוון שלא אחסנה את בקבוקי הזכוכית במכולה ייעודית אלא הערימה את שקיות הבקבוקים באופן שמייצר סיכון לעובדים.
המעסיקה ביקשה להטיל אשם תורם על המלצר מכיוון שעמד ליד שקיות הבקבוקים אף על פי שידע שיש בהם שברי זכוכית, אולם השופט דחה בקשה זו. אחת הסיבות לכך הייתה כי המעסיקה עצמה לא אסרה על עובדיה לצאת להפסקות עישון ולעמוד במקום שבו הונחו שקיות הבקבוקים.
אילו נזקים נגרמו למלצר בעקבות התאונה, וכיצד נקבע גובה הפיצוי?
במקרה זה, המלצר נפצע בפניו בגיל צעיר ויסבול מהשלכת הפציעה עוד ימים רבים. על פי חוות הדעת הרפואית שהציג בבית המשפט ולא הייתה מחלוקת עליה, הוא סובל ממספר צלקות עמוקות, בולטות וארוכות, ובשל צלקות אלה נגרמה לו נכות לכל ימי חייו בשיעור של 10%. על כן, השופט העריך את הנזק הלא ממוני שנגרם לו בעקבות התאונה בסכום של 45 אלף שקלים. פיצוי נוסף בסכום של 5,000 שקלים נקבע עבור הוצאות רפואיות.
מעבר לכך, הייתה מחלוקת בין הצדדים באשר לפיצויים המגיעים לעובד עבור הפסדי שכר לעתיד. בעוד התובע טען כי מגיעים לו פיצויים בהתאם לשיעור הנכות שנקבע לו, טענה המעסיקה כי אין מקום לקבוע עבורו פיצויים כלל בגין ראש נזק זה, מכיוון שמדובר בנכות פלסטית בלבד אשר אינה מונעת ממנו להשתלב בשוק העבודה או מגבילה אותו מבחינה תפקודית.
יש לך שאלה?
במקרה זה, מכיוון שהצלקות ממקומות על פניו של התובע ואף עלולות להתרחב בעתיד, החליט השופט כי הוא זכאי לפיצויים בגין הפסדי שכר לעתיד בסכום של 45 אלף שקלים. על כן בסופו של דבר חויבה המעסיקה לשלם פיצויים בסך כולל של 95 אלף שקלים, וכן לשאת את הוצאות המשפט בסכום של כ-15 אלף שקלים.
ת"א 24610-12-18