לאחרונה הוחלט בבית משפט השלום בירושלים מהו גזר דינו של גבר בן 47 אשר הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות הכוללות שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה. הודאתו של הגבר ניתנה במסגרת הסדר טיעון שנחתם בין הצדדים.
העבירות בוצעו בתחילת שנת 2013, אז זייף הגבר מסמך שלפיו הוא הבעלים החוקי של מלוא הזכויות במשק חקלאי. באמצעות מסמך זה רקם עסקה למכירת המשק בכזב, והחל לנהל משא ומתן עם הרוכשים הפוטנציאליים.
בקיץ של שנת 2018 העסקה הושלמה, כאשר הגבר והרוכשים חתמו על הסכם מכר, שלפיו הרוכשים יקבלו את מלוא הזכויות במשק עבור תשלום של מיליון ו-850 אלף שקלים. לאחר החתימה על ההסכם, קיבל הגבר סכום של מאות אלפי שקלים - סכום שהרוכשים לא קיבלו בחזרה עד עצם היום הזה.
במסגרת תביעה אזרחית חויב הנאשם לפצות את אחד הנפגעים ב-850 אלף שקלים, אך הוא פתח בהליכי פשיטת רגל והסכום מעולם לא שולם
על פי הסדר הטיעון, הוסכם כי הגבר ירצה עבודות שירות לתקופה של שישה חודשים, ואילו השופט קיבל את ההסדר. במסגרת גזר הדין דן השופט בעיקר בסוגיית הקנס והפיצויים, לאחר ששמע את הצהרתו של אחד הרוכשים אשר סיפר את תלאותיו וצרותיו לאחר שכספו נגנב ולא הושב עוד - אף על פי שבמסגרת תביעה אזרחית שניהל כנגד הנאשם נקבע כי הוא זכאי לפיצויים בסכום כולל של 850 אלף שקלים.
השופט מתח ביקורת על התנהלות הנאשם, וציין כי לא נראה שיחזיר את הסכום שגנב היות שהוא בהליכי פשיטת רגל. אי לכך, עונש עבודות השירות לתקופה של שישה חודשים אושר על ידי השופט, אך עם זאת הוחלט לגזור עליו קנס ופיצויים בסכומים גבוהים - עליו לשלם קנס בסכום של 20 אלף שקלים, ולפצות את קורבנו בסכום של 200 אלף שקלים.
הנאשם ידע שאינו זכאי למכור את המשק, אך בכל זאת חתם על הסכם המכר וקיבל במרמה סכום כסף גדול
הסדר הטיעון שעליו חתמו הצדדים הוביל לתיקונו של כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם, ולהודאתו בביצוע העבירות אשר בגינן הורשע ועליהן נתן את הדין בהליך המשפטי. הסדר הטיעון כלל גם הסכמות על העונש, לרבות ריצוי עבודות שירות לתקופה של חצי שנה וקביעת מאסר על תנאי על פי שיקולו של בית המשפט. כמו כן הוסכם כי העונש הכולל תשלום קנס ופיצויים יעלה לדיון במסגרת הליך גזר הדין.
נפגע העבירה הגיש הצהרה ובה סיפר כי בעקבות גניבת כספו, הוא ובני משפחתו עברו תקופה קשה וארוכה, וכי נאלץ לשכור דירה במקום לעבור להתגורר במשק שאותו רכש ואף להוציא כספים עבור עורכי דין לצורך השבת כספו הגנוב. מעבר לכך הוא חווה משבר נפשי עמוק, לקה בדיכאון ונדרש להוציא כספים נוספים על טיפולים פסיכולוגיים.
עוד צוין כי לא קיבל אפילו שקל אחד בחזרה, למרות פסק הדין האזרחי שפסק בעבורו פיצויים בסכומים נרחבים הכוללים סכום של 600 אלף שקלים וכן 250 אלף שקלים עבור הפיצוי המוסכם שעליו נחתם בהסכם המכר. במהלך השנים שחלפו, הנאשם החל הליכי פשיטת רגל והוכרז פושט רגל. כלומר, ככל הנראה הוא לא ישיב את הסכום שגזל.
מדוע נפגע העבירה הגיש את התלונה בעיכוב של שלוש שנים, והאם יש לכך השפעה על העונש?
לזכותו של הנאשם טען סניגורו, והבהיר כי חלפו כבר שמונה שנים מאז שביצע את העבירות ומאז לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. עוד טען הסניגור כי הקורבן הגיש את התלונה כנגד הנאשם באיחור ניכר של שלוש שנים מזמן ביצוע העבירות, ואילו נפגע העבירה עצמו הסביר כי התעכב עם הגשת התלונה רק משום שהאמין להבטחותיו של הנאשם כי ישיב לו את כספו.
השופט ציין כי הסניגור בחר לתקוף דווקא את הקורבן, אך למעשה מדובר בעבירות חמורות שביצע הנאשם, אשר הותירו את הקורבן פגוע וחבול. את מורת רוחו מהתנהלותו של הנאשם הביע השופט, לדבריו, בפסיקת הקנס והפיצויים.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר הוטלו על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות במשך חצי שנה, מאסר על תנאי של תשעה חודשים, קנס בסכום של 20 אלף שקלים וכן תשלום פיצוי לקורבן העבירה בסך של 200 אלף שקלים.
ת"פ 46123-11-20
