מה העונש הראוי לגבר שסירב לתת גט לאשתו במשך שנים, נמלט מהארץ באמצעות זיוף דרכון והתחזות לאדם חרדי, תוך הפרת צו עיכוב יציאה מהארץ שהוטל עליו על ידי בית הדין הרבני, נעלם מהרשויות במשך ארבע שנים ורק לאחר מכן שב לישראל ונעצר?
לאחרונה נקבע גזר דינו של סרבן הגט שנמלט מהארץ בבית משפט השלום בראשון לציון, לאחר שהורשע בהפרת הוראה חוקית, התחזות ושימוש במסמך מזויף. האישה שנותרה עגונה במשך שש שנים העידה במהלך הטיעונים לעונש, והיא תיארה מסכת של אלימות פיזית ומילולית מצדו, וחיים של בדידות וחובות כלכליים עד שבית הדין הרבני החליט לבטל את הנישואין גם ללא גט.
מדובר בנסיבות חריגות בחומרתן, ציין השופט, עד כדי כך שבית הדין הרבני התיר את עגינותה של האישה בזמן שהנאשם עוד היה בחו"ל, בהחלטה נדירה וחריגה מאוד. עוד ציין השופט שהגבר לא לקח אחריות על המעשים, ובמקום זאת הוא סבור שנאלץ לפעול כפי שפעל בעל כורחו. בסופו של דבר הוחלט כי עליו לרצות 17 חודשי מאסר בפועל, לשלם קנס בסך 1,000 שקלים ולפצות את אשתו לשעבר בסכום של 5,000 שקלים.
הבעל נמלט מהארץ תוך תכנון מפורט, לאחר שרכש דרכון מזויף ב-20 אלף שקלים והתחזה לאדם חרדי בשדה התעופה
אשתו לשעבר של סרבן הגט העידה כי נמלט מישראל לאחר ארבע שנות ייסורים שבהן לא הסכים לתת גט, אף על פי שבית הדין הרבני הטיל עליו הגבלות שונות במטרה לכפות עליו את מתו הגט. היא הסבירה שביקשה להתגרש מבעלה לאחר שסבלה מאלימות כלכלית, מילולית ופיזית ממנו, ואף שהתה במעון לנשים מוכות. לאחר שברח מהארץ, חששה שינסה לקחת את ילדיהם לחו"ל, ונאלצה לחיות "כלואה" ללא יכולת להמשיך בחייה בשל עגינותה.
במסגרת הטיעונים לעונש טענה הפרקליטות כי מדובר במקרה חמור וחריג של יציאה מישראל בניגוד לחוק, מכיוון שלא מדובר רק בפגיעה ברשויות החוק, אלא בפגיעה חמורה באישה העגונה ושני ילדיהם הקטנים, תוך רמיסת זכויותיה הבסיסיות של האישה להמשיך את חייה. עוד הדגישה הפרקליטות את העובדה שהסרבן לא הפנים את מעשיו ולא לקח עליהם אחריות, וביקשה מבית המשפט להטיל עליו עונש מאסר של שנה וחצי, לצד עונשים נלווים.
מנגד, סניגורו של הנאשם טען כי נוצרה תחושה שסרבן הגט נותן את הדין על עבירות אחרות מאלו שבהן הורשע, כאשר טיעוני הפרקליטות מתמקדים בעבירות אחרות. עוד טען כי זכותו של הגבר לבחור שלא להסכים לתת גט, מטעמי חופש הדת וחופש המצפון, בדיוק כפי שאשתו בחרה שלא לקיים מערכת זוגית חדשה בזמן שהייתה עגונה. לכך הוסיף כי גם הסרבן עצמו שילם מחיר כבד על בחירתו לצאת מישראל אף שלא רצה בכך. הסניגור ביקש לקבוע עונש מאסר על תנאי או עבודות שירות.
למרות הפגיעה הרבה באשתו ובילדיו, סרבן הגט לא לקח אחריות על מעשיו והתמקד בנזק שנגרם לו עצמו בשל יציאתו מהארץ
לצורך קביעת מתחם הענישה הראוי, הזכיר השופט כי העונש צריך להלום את חומרת העבירה והנזק שגרמה. במקרה זה, הנסיבות שהובילו לביצוע העבירות שבהן הורשע הנאשם חריגות וחמורות באופן מיוחד. הבעל שעמד בסירובו שלא לתת גט, לא הסכים עם ההגבלות שהוטלו עליו על ידי בית הדין לעבודה ותכנן בריחה מהארץ באופן שיוכל להמשיך בחייו מבלי לתת גט ומבלי להיענש.
מעשיו השליכו באופן דרמטי על חייה של האישה, אשר נותרה לגדל את ילדיהם לבדה וללא אפשרות להמשיך בחייה. אמנם, במסגרת גזר דין זה הוא אינו נותן את הדין על הפרת ההוראות המחייבות אותו לתת לאשתו גט, אך הוא נותן את הדין על הפרת הוראה שנועדה לחייב אותו לתת את הגט.
יש לך שאלה?
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
השופט המשיך וציין כי לא רק שהגבר לא הפנים את חומרת מעשיו ולא לקח עליהם אחריות, הוא עדיין סבור כי מעשיו התבצעו מתוך אילוץ לאור העוול שנעשה לו. הוא אף לא הביע צער או חרטה על הסבל והנזק שגרם לאשתו לשעבר, אלא המשיך לשתף בסבל ובנזק שנגרם לו - אף על פי שהוא עצמו גרם לכך.
על כן בסופו של ההליך הוטלו על סרבן הגט העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך שנה וחמישה חודשים, קנס בסכום של 1,000 שקלים ותשלום פיצויים לאישה בסך של 5,000 שקלים.
ת"פ 57063-08-20
