סכסוך שפרץ בין אישה בת 80 לבין אשתו של בנה, אשר התגוררה איתו בדירתה של החמות הממוקמת מתחת לדירתה, הסלים לכדי אירוע אלים - החמות איימה על הכלה וסטרה לה בפניה. האירוע הסתיים במעורבות המשטרה, ובהרשעתה של החמות בבית המשפט באיומים ובתקיפת סתם. מאז המקרה, בנה של החמות וכלתה התגרשו.
לאחרונה נקבע גזר דינה של האישה בבית משפט השלום בירושלים, כאשר הפרקליטות מבקשת להטיל עליה שירות לתועלת הציבור, פיצויים לכלה וקנס, תוך שהיא מדגישה כי הכלה עדיין בטראומה מהתקיפה. הסניגור ביקש להימנע מהטלת עונש שירות לתועלת הציבור בשל מצבה הבריאותי וגילה.
החמות לא הביעה אמפתיה כלפי הכלה, לא התחרטה ולא לקחה אחריות על מעשיה
השופט התייחס לכך שלא מדובר בעבירה שתוכננה מראש אלא במעשים שבוצעו מתוך כעסה של החמות במהלך הוויכוח, כאשר האיומים והתקיפה לא היו חמורים באופן מיוחד ולא גרמו נזק ממשי. הוא שקל לחומרה את העובדה שהאישה לא התחרטה ולא לקחה אחריות על המעשים, אך מנגד התחשב במצבה הכלכלי והבריאותי המורכב.
בסופו של דבר הוחלט כי החמות תשלם פיצויים לכלתה לשעבר בסכום של 500 שקלים ותחתום על התחייבות כספית להימנע מעבירות דומות, וכן הוטל עליה מאסר על תנאי של 30 ימים אם תבצע שוב עבירות איומים בשנתיים הקרובות.
בארבע השנים שחלפו מאז אירוע התקיפה, הבן והכלה התגרשו והיא עזבה את הדירה
לאור העובדה שהחמות לא התחרטה על מעשיה ועדותה של הכלה כי למרות השנים שחלפו, היא עדיין בטראומה מהמעשים שחמותה ביצעה, ביקשה הפרקליטות להטיל על הנאשמת מאסר על תנאי, שירות לתועלת הציבור, קנס, התחייבות כספית ותשלום פיצויים לקורבן.
הפרקליטות אף ציינה כי לחמות רישום פלילי בגין עבירת איומים שהתבצעה בשנת 2005, אם כי חלפו 13 שנים מאותה הרשעה ועד אירוע תקיפת הכלה.
הסניגור ביקש להתחשב במצבה הרפואי ובסבירות הגבוהה שהיא לא תוכל לבצע מטלות פיזיות במסגרת שירות לתועלת הציבור, ולכן עתר להימנע מעונש זה. עוד סבר שהכלה כלל לא בטראומה היות שהתקיפה אירעה לפני ארבע שנים והיא עזבה את הדירה מאז.
בית המשפט: זו אינה עבירה שתוכננה מראש אלא התבצעה בלהט הוויכוח, מתוך כעס ועלבון
כדי לקבוע את מתחם הענישה ההולם, התחשב השופט בכך שהערך הציבורי אשר נפגע מהעבירה הוא ערך השמירה על שלום הציבור, אך מידת הפגיעה בו הייתה נמוכה. כמו כן התייחס השופט לאי התכנון של העבירה ולכך שהיא בוצעה בספונטניות, כאשר האיומים שהשמיעה החמות לא היו חמורים במיוחד והסטירה בפניה של הכלה לא גרמה לה נזק פיזי כלל. אמנם לא ידוע לבית המשפט מה הוביל לתקיפה, המשיך השופט, אולם ברור כי היא נעשתה מתוך כעס.
השופט נתן גם משקל לנסיבותיה של האישה אשר אינן קשורות בעבירה, וציין לחומרה את העובדה שהיא מעולם לא לקחה אחריות על המעשים, לא התנצלה ולא הביעה אמפתיה כלפי כלתה. עם זאת, מדובר באישה מבוגרת עם שלל בעיות רפואיות וכלכליות, אשר מתקיימת אך ורק מקצבת זקנה ואינה יכולה לבצע עונש שירות לתועלת הציבור.
לאור כל הנסיבות המפורטות, קבע השופט את מתחם הענישה ברף הנמוך , וקבע כי העונש צריך לכלול תשלום פיצויים לכלה, מאסר על תנאי וכן התחייבות כספית שתמנע ממנה לבצע עבירות איומים או תקיפה בעתיד. לאור מצבה הבריאותי המחייב מעקב רפואי קבוע ורציף וכן לאור גילה המבוגר, השופט לא מצא לנכון להטיל עליה גם עונש שירות לתועלת הציבור, והוא הבהיר כי הענישה ניתנת במטרה למנוע ממנה לבצע עבירות עתידיות.
יש לך שאלה?
פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית
השופט לא התעלם מטענתו של הסניגור, כי הכלה עלולה להתפתות להפיל את חמותה לשעבר בפח במקרה שיוטל עליה מאסר על תנאי כדי לממש את המאסר, אולם בשל הצורך להרתיע את החמות מביצוע עבירות כאלו בעתיד הוא החליט שיש מקום לקבוע עונש מאסר על תנאי.
על כן בסופו של דבר כללה הענישה חודש מאסר על תנאי אשר יופעל אם הנאשמת תורשע בשנית בעבירות איומים או תקיפה, תשלום פיצויים בסך של 500 שקלים וכן חתימה על התחייבות כספית של 1,800 שקלים להימנע בעתיד מביצוע העבירות שבהן הורשעה.
ת"פ 1769-09-19
