אדם שנפצע במקום עבודתו זכאי לקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי לאחר שיוכר כנפגע עבודה, אולם איך ניתן להוכיח תאונת עבודה במקרה שלא היו עדים לתאונה והנפגע לא פנה לקבל טיול רפואי לאחר שנפצע?


לאחרונה נדונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעתו של עובד בטלוויזיה החינוכית, אשר טען כי בשנת 2018 נשא ארגזים עם חפצים שפינה מהמשרד, נפל במדרגות ונפצע בברכו השמאלית. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו לדמי פגיעה בטענה שתאונת העבודה לא הוכחה, היות שלא היו עדים לנפילה, העובד שב לעבודה לאחר מכן באופן רגיל והאו פנה לקבל טיפול רפואי רק לאחר חודש.


התובע זימן לעדות שני עובדים אשר ראו אותו לאחר הנפילה, והשופטת קבעה כי הן עדותו והן גרסתם של העדים הייתה מהימנה, וכמו כן כי העובדה שלא לקח ימי מחלה לאחר פציעתו מעידה שיש לו מוסר עבודה גבוה ולא כי התאונה לא אירעה. על כן התביעה התקבלה, והביטוח הלאומי חויב לשלם לעובד את הוצאות המשפט בסכום של 2,000 שקלים. דרגתו נכותו תיקבע על ידי ועדה רפואית של הביטוח הלאומי, לצורך קביעת גובה התשלומים שאותם יקבל כנפגע עבודה.


העובד טען כי נפל ונפצע במקום עבודתו, הביטוח הלאומי טען שאין כל ראיה אשר יכולה להוכיח את דבריו


העובד הגיש את התביעה לדמי פגיעה כשמונה חודשים לאחר שנפל במדרגות, אך הביטוח הלאומי דחה את התביעה תוך קביעה שלא הוכיח את תאונת העבודה. לטענת הביטוח הלאומי, חודש שלם חלף מאז הפגיעה ועד שהתובע פנה לרופא, וגם אז טען כי נפצע כשהרים את בתו.


עוד טען הביטוח הלאומי במסגרת הדיונים כי העדים שזימן התובע לא ראו את המעידה עצמה, וכי קיימות סתירות בן עדותם לבין עדותו של התובע. מעבר לכך טען הביטוח הלאומי כי העובד לא זכר באיזו מדרגה נפל ואף התייצב לעבודתו כרגיל אחרי התאונה. לסיכום, טען הביטוח הלאומי כי לא הוצגה כל ראיה שיכולה להוכיח את דבר התאונה.


בית הדין לעבודה: כאשר אדם מועד במדרגות הוא לא בודק מאיזו מדרגה נפל


השופטת התרשמה מעדותו הקוהרנטית של העובד, אשר תיאר שוב ושוב כי נפל במדרגות אחר הצהרים, ומתחה ביקורת על כך שהביטוח הלאומי בחר לשאול אותו מאיזו מדרגה נפל כדי לנסות לערער את עדותו, מאחר שאדם אשר נופל אינו סופר את המדרגה שממנה מעד.


העדים שזימן תיארו את מצבו מספר דקות אחרי המעידה, והעידו כי צלע עם הרגל ושכב על ספה מאחר שבקושי יכול היה להזיז את הרגל. השופטת קבעה כי מדובר בעדויות מהימנות אשר מחזקות את גרסתו.


מדוע העובד לא פנה לקבל טיפול רפואי מיד לאחר נפילתו?


לא הייתה מחלוקת שהעובד לא לקח ימי מחלה והגיע לעבודה באופן רגיל לאחר שנפל ונפצע. לטענתו, הוא המתין לתור לאורתופד שנקבע לו למועד מאוחר יותר. עוד טען כי לא פנה לשירותי רפואה דחופה או לבית חולים משום שהפציעה אירעה ביום חמישי, יומיים לפני ערב ראש השנה.


השופטת קיבלה את טענתו וסברה שעדותו אמינה, וקבעה כי מדובר בעובד עם מוסר עבודה גבוה ולא כראיה לכך שלא נפצע בעבודה. עוד חיזוק לטענתו מצאה ברישומי האורתופד שאותו פגש כחמישה שבועות לאחר הפציעה, אשר כתב כי העובד התלונן על כאבים בברך משום שנפל במקום עבודתו.


לבסוף ציינה השופטת כי גם הביטוח הלאומי אישר שהתובע נפל במדרגות הבניין שבו הוא עובד, כך על פי מכתב הדחייה שקיבל העובד אשר בו נאמר כי מבחינה עובדתית התאונה אירעה, וכי התביעה נדחית משום הפנייה המאוחרת לקבלת טיפול רפואי.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


על פי מכלול הראיות, החליטה השופטת כי יש לקבל את תביעתו של העובד מאחר שהצליח להוכיח כי נפצע בעבודה. לאור תוצאות המשפט, חויב הביטוח הלאומי לשלם לעובד את הוצאות המשפט בסכום של 2,000 שקלים. השופטת הבהירה כי זכויותיו הכספיות לאחר שהוכר כנפגע עבודה ייקבעו על ידי ועדה רפואית של הביטוח הלאומי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

 

ב"ל 73300-06-20