לאחרונה נדונה בבית משפט השלום בירושלים תביעה כספית שהגישו בעלת נכס ברחוב ראשי בירושלים ואביה, כנגד שני שותפים ששכרו מהם את המקום במשך יותר משש שנים. השוכרים עזבו את הנכס אחרי שלא הצליחו להגיע להסכמה על תקופת הארכה, כארבעה חודשים אחרי שנגמר החוזה מבלי ששילמו דמי שכירות בתקופה זו אלא רק בדיעבד.
השוכרים עקרו כלים ממקומם, שברו את הריצוף, שרפו שקעים ופירקו את סגירת החורף
בעלי הנכס טענו כי בניגוד לחוזה, השוכרים פירקו את כל השיפורים שביצעו בנכס בעת עזיבתם ואף הותירו נזקים עצומים שביצעו בכוונה, לרבות שקעי חשמל שרופים, מרצפות שבורות, כלים סניטריים מנופצים, סגירת חורף מפורקת ועוד. כתוצאה מכך, טענו הבעלים, לא הצליחו להשכיר את הנכס לשוכרים אחרים.
מנגד טענו השוכרים כי אמנם פירקו חפצים כשעזבו את המקום, אך מאחר שקיבלו את הנכס במצב גרוע ועל פי לשון החוזה, הם היו זכאים לעשות זאת. עוד טענו כי אמנם עזבו לאחר סיום החוזה, אך זאת מחוסר ברירה ומאחר שהבעלים דרשו מהם במפתיע לשלם עוד 2,000 שקלים עבור השכירות.
ואולם, השופטת השתכנעה כי השוכרים ביצעו ונדליזם של ממש בנכס והותירו אותו במצב נורא, בכוונה תחילה ומתוך תסכול. התביעה התקבלה והנתבעים חויבו לשלם סכום כולל של 68 אלף שקלים עבור בגין הפרת החוזה וחובת תום הלב, גרימת נזק לנכס ואיחור בפינויו. מעבר לכך הוטל עליהם לשאת בהוצאות ההליך המשפטי בסכום של 35 אלף שקלים.
מה היו הנסיבות שהובילו לפינוי הנכס ארבעה חודשים לאחר תום החוזה, מבלי שהצדדים חתמו על חוזה חדש?
הצדדים לא הצליחו להסכים על הארכת תקופת השכירות, אך נפגשו והסכימו בלחיצת יד על המשך תקופת השכירות למשך חצי שנה, וזאת כדי לאפשר לשוכרים למצוא נכס אחר במהלך ששת החודשים הללו. לאחר מספר ימים נפגשו כדי לחתום על חוזה חדש בהתאם להסכמה הזו, אך לבסוף עזבו השוכרים את המקום מבלי לחתום על החוזה החדש.
בעוד הבעלים טוענים כי הסכימו בעל פה על העלאת דמי השכירות בחוזה החדש ב-2,000 שקלים, טענו השוכרים כי הסכימו לשלם את אותו הסכום ששילמו לפני כן, ולכן הופתעו לראות שהחוזה החדש קבע סכום גבוה יותר. מסיבה זו, טענו, לא חתמו לבסוף על החוזה החדש.
אף על פי שהחוזה החדש לא נחתם, השופטת קיבלה את גרסתם של הבעלים. בהתאם לנסיבות, השופטת קבעה כי כשהסכימו על כך בעל פה, סכום השכירות אכן היה גבוה יותר ב-2,000 שקלים, וכי לא היה מדובר בגדר הפתעה לשוכרים. למעשה, על פי עדותם של השוכרים בבית המשפט, התבהר לשופטת כי הם ראו עצמם רשאים להמשיך ולשהות בעסק בלי להתחייב או להסכים על סכום השכירות או תקופת השכירות מראש. מאחר שלא שילמו במשך תקופה זו, נקבע שהם הפרו את החוזה.
האם השוכרים היו רשאים להסיר את השינויים שביצעו בעצמם בנכס?
להוכחת טענת בעלי הנכס כי השוכרים עזבו אותו במצב גרוע ואף הותירו בו הרס רב בכוונה ובזדון, הם צירפו חוות דעת של מהנדס מטעמם, אשר העריך את הנזק בסכום של כ-190 אלף שקלים. על פי חוות הדעת, השוכרים שברו מחיצות גבס ואריחים, עקרו מספר כלים סניטריים, פירקו דברי חשמל, חתכו כבלים ושרפו שקעי חשמל ועוד. השופטת התרשמה מחוות הדעת המקצועית וקיבלה אותה, אף על פי שהשוכרים טענו שמדובר רק בנזקים סמליים וזניחים.
עוד טענו הבעלים כי על פי החוזה, השוכרים התחייבו להשיב את הנכס עם כלל השיפורים והעבודות שביצעו בו. ואכן, ההסכם קובע מפורשות כי השוכרים חייבים להשיב את המצב לקדמותו או להותיר את השינויים בנכס - בהתאם לדרישתם של המשכירים.
השוכרים טענו כי בעלי הנכס לא דרשו מהם להותיר את השינויים, כך שהם החליטו להסירם כדי שיוכלו להשיב את הנכס במצב דומה לזה שקיבלו אותו. השופטת דחתה את טענתם, מאחר שהשתכנעה כי השוכרים ידעו שבעלי הנכס מבקשים להשאיר את השינויים ולא לפרק אותם.
יש לך שאלה?
פורום חוזה שכירות - יחסי שוכר משכיר ושכירות הוגנת
השופטת הדגישה שלא מדובר בהפרה רגילה של חוזה שכירות, אלא בהפרה גסה שנעשתה בחוסר תום לב ותוך כוונה להזיק ולזרוע הרס בנכס. על כן בסופו של דבר חויבו השוכרים לפצות את בעלי הנכס בסכום כולל של 68 אלף שקלים, ואף לשאת בהוצאות המשפט בסך של 35 אלף שקלים.
ת"א 40526-11-18
.jpg)
.jpg)
