האם ניתן לבטל צוואה שנכתבה שנים רבות לפני מותו של המנוח, במקרה שנסיבות חייו השתנו באופן מהותי לאחר כתיבתה? האם ניתן לטעון שהמנוח שכח מקיומה והיא אינה משקפת את רצונו האחרון לגבי חלוקת רכושו לאחר מותו?


בשאלות אלו עסק לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו, אשר נדרש להכריע מהו תוקפה של צוואה שהותיר אחריו אדם שנפטר לפני כשלוש שנים בגיל 78, ובמסגרתה הורה להעביר את כל רכושו לחמשת אחיו. את הצוואה כתב בשנת 1986, כשהיה בן 46 בלבד, מספר שנים לפני שחידש את הקשר עם בנו היחיד, וטרם הולדתם של שלושת נכדיו האהובים אשר הקשר החם עמם נמשך עד יום מותו, במשך יותר מ-24 שנים.


בעשורים שחלפו מאז שהמנוח כתב את צוואתו חייו השתנו ללא הכר, ולכן עלה ספק האם במועד מותו כוונותיו לגבי חלוקת הירושה נותרו כפי שהיו במועד כתיבת הצוואה


הסוגיה הגיעה לדיון בבית המשפט מכיוון שחמשת האחים ביקשו לקיים את הצוואה, ואילו הבן ביקש לבטלה וטען כי אביו המנוח ככל הנראה שכח מדבר קיומה, וכי רצונו האחרון היה להוריש את עזבונו לנכדיו.


בחינת הנתונים, שמיעת העדויות הרבות והשינוי הכה מהותי שאירע בחיי המנוח לאחר שכתב את הצוואה, הביאו את השופטת למסקנה כי אכן מדובר בצוואה שנשתכחה. היא הורתה על ביטול הצוואה והוציאה צו ירושה אשר לפיו הבן יירש את אביו. חמשת האחים נדרשו לשלם את הוצאות המשפט בסכום של 50 אלף שקלים.


המנוח ערך את צוואתו בגיל צעיר לאחר שקיבל הנחיה לעשות זאת בשל עבודתו שהייתה ברמת סיכון גבוהה


הבן אשר ביקש לבטל את הצוואה הסביר שמדובר במקרה יוצא דופן, מאחר שאביו כתב את צוואתו במציאות חיים שונה לחלוטין מהמציאות שבה חי במועד שבו נפטר. הוא טען כי מאז שנולד ועד שהיה בן 22, אביו לא היה חלק מחייו. הקשר הראשון נוצר ביניהם מספר שנים לאחר שהצוואה נכתבה. מאז הקשר ביניהם התפתח והתחזק והם הפכו חלק בלתי נפרד זה מחייו של זה, כאשר אביו קיים קשר נפלא גם עם שלושת נכדיו.


במשך השנים העביר האב לבנו סכומי כסף נכבדים ומתנות כספיות גדולות כאשר כל אחד מהנכדים נולד, ואף שינה את המוטבים בקופת הגמל שלו על שמם של בנו ונכדיו. לאחר מותו התגלתה הצוואה הישנה בחדר עבודתו. הבן טען כי לאור העובדה שהצוואה נכתבה לפני שלושה עשורים, ולאור רצונו הברור של האב להוריש את עזבונו לבנו יחידו ולנכדיו האהובים, מדובר במקרה ברור שבו המנוח שכח מדבר קיומה של הצוואה הישנה.


מצדו השני של המתרס, טענו חמשת האחים כי הבן הגיש התנגדות סרק, כאשר כל מטרתו היא לקבל את כל רכושו של אביו המנוח, אב אשר לא קיים איתו כל קשר במשך 22 שנים תמימות. הם טענו כי המנוח ניהל את ענייניו הפיננסיים ביד רמה ולא שכח דבר, כך שרצונו לגבי חלוקת הירושה מתבטא היטב בצוואה הברורה שהותיר אחריו.


מה היה רצונו האמיתי של המנוח בנוגע לחלוקת ירושתו לאחר מותו?


מטרתם של דיני הצוואה, הזכירה השופטת, היא להגשים ולקיים את רצונו של המנוח בהתאם לצוואה שהותיר אחריו. על כן, בית המשפט צריך לפעול בזהירות כשהוא נדרש לקבוע מהו תוקפה של צוואה. במקרה הזה, מאחר שהמנוח נפטר שנים רבות לאחר שכתב את צוואתו, כאשר בשנים אלה הוא חידש את הקשר עם בנו ונולדו שלושת נכדיו, אשר אין ספק שהיה עמם בקשר רציף, חזק, חם ואוהב, נוצר ספק אם במועד מותו הוא אכן ביקש לחלק את עזבונו בהתאם להוראות אותה צוואה ישנה.


בתיק זה העידו יותר מ-20 עדים. חברים טובים של האב המנוח אשר ליוו אותו עשרות שנים העידו כי הקשר עם בנו ונכדיו היה הדבר הטוב ביותר שקרה לו, והוא חזר והדגיש בפניהם את רצונו להוריש להם את כל רכושו. גם אחיו של המנוח העידו כי היה בקשר טוב עם בנו ונכדיו. כמו כן, התברר שהמנוח מעולם לא הזכיר את צוואתו הישנה בפני אף אחד, וכי כבר בימי חייו העביר סכומי כסף גדולים לבנו ונכדיו.

 

יש לך שאלה?

פורום צו ירושה | צו קיום צוואה

 

על כן בסופו של דבר קבעה השופטת כי הנסיבות מצביעות על כך שהצוואה אכן נשתכחה מלבו של המנוח, ולכן היא הורתה על ביטולה. לאור תוצאות ההליך, חויבו אחיו של המנוח בתשלום הוצאות המשפט בסכום של 50 אלף שקלים.


ת"ע 1257-04-19
ת"ע 1206-04-19