לאחרונה דן בית משפט השלום בנצרת בסכום הפיצוי הראוי המגיע לצעיר עם לקות שמיעה ופיגור שכלי, אשר בשנת 2014 נפגע בראשו במהלך עבודתו במכבסה ומאז לא שב לעבוד, כשהוא סובל מפגיעה משמעותית הן מבחינה נפשית, הן מבחינה נוירולוגית והן מבחינה פיזית.
המכבסה שבה עבד טענה כי אין כל הוכחה לכך שהתאונה אכן אירעה. ואולם, השופטת קבעה כי גרסתו מהימנה ואף מחוזקת במסמכים הרפואיים שהראו כי אובחן עם שבר בגולגולת מספר ימים לאחר שנפצע. עוד הוסיפה השופטת כי העבודה שהתבקש לבצע - שינוע כלוב כביסה מברזל כבד - לא הייתה מותאמת ליכולותיו, והמעסיקה אף התרשלה בכך שלא הדריכה אותו כיצד לבצע זאת.
לאור כל זאת תביעתו של הצעיר כנגד המכבסה התקבלה במלואה, והשופטת הטילה על המעסיקה לפצות אותו בסכום של מיליון ו-138 אלף שקלים. היא אף תשלם את שכר טרחתם של עורכי דינו, בסכום של 266 אלף שקלים.
הצעיר הצליח לבסס לעצמו חיים עצמאיים ועבודה מסודרת שבה עבד במסירות - עד שנפצע בראשו
תביעה זו תיארה סיפור מצער, על בחור צעיר שנולד עם מוגבלות משמעותית, והצליח למרות מצבו המורכב להשלים בגרויות, להוציא רישיון נהיגה ולהשתלב בעבודה שסיפקה לו יציבות ועצמאות. הוא החל לעבוד במכבסה בגיל 26 וביצע עבודות לא קשות ומונוטוניות המותאמות ליכולותיו. את עבודתו ביצע בחריצות במשך ארבע שנים, עד שנפגע בראשו בתאונה, אשר בעקבותיה נותר עם נכות רפואית משמעותית של 60%.
במהלך הדיונים בבית המשפט הטילה מעסיקתו ספק בדבר נסיבות התאונה שבה נפגע, וכן בדבר הקשר בינה לבין הפגיעה שממנה סבל. לטענתה, 11 ימים חלפו מרגע התאונה ועד שהעובד ניגש לקבל טיפול רפואי, וגם אז כלל לא ציין בפני הרופא שנפגע בעבודה. עוד טענה כי מדובר בעדות יחיד ואין כל ראיות שיוכיחו את גרסתו.
ואולם, השופטת הבהירה כי לפי המסמכים הרפואיים, הצעיר החל לסבול מסימפטומים שונים שהיו קשורים לתאונה. הוא לא ידע לקשר בין אותם סימפטומים לבין הפגיעה בראשו, בין היתר בשל המוגבלות שממנה הוא סובל. אפו החל לטפטף ואז החלו הפרשות מאוזניו. הוא פנה לקבל טיפול אך רק לאחר שתרופות נגד הצטננות ואלרגיה לא עזרו והוא נשלח לבצע בדיקת CT, התברר שמדובר בפגיעה בגולגולת.
בגלל מוגבלותו השכלית, הצעיר לא הבין את חומרת הפגיעה בראשו בזמן אמת, ואף המשיך לעבוד באותו יום לאחר הפציעה
העדות שנתן הצעיר בבית המשפט חיזקה אף היא את הגרסה אשר הציג. השופטת התרשמה מעדות פשוטה וישירה, ברורה, מהימנה ואמינה.
מעבר לכך, המעסיקה לא הציגה גרסה חלופית שתוכל לסתור את דבריו. טענתה כי השבר בגולגולת שאובחן אצלו לא קרה עקב אירוע תאונתי אלא בשל בעיותיו הרפואיות נדחתה על ידי השופטת, אשר הבהירה כי מדובר בטענה סתמית שאינה מספקת הסבר סביר.
התאונה אירעה במהלך עבודה שלא התאימה ליכולותיו של הצעיר, ללא קבלת אישור ומבלי לספק לו הדרכה
כאשר החל לעבוד במכבסה, בליווי עמותה שתפקידה לשלב בעלי מוגבלויות במקומות עבודה, פורטו העבודות שבהן יוכל לעסוק אשר מתאימות ליכולותיו - קיפול מגבות ושיטוח סדינים. למרות זאת, הוא התבקש להוביל כלובי כביסה כבדים וגדולים, ובמהלך עבודה זו נפצע.
מלבד זאת, המעסיקה סברה שזו משימה קלילה וכלל לא העבירה לו הדרכה בנוגע לשינוע כלובי הכביסה. השופטת ציינה כי על המעסיקה חלה חובת זהירות מוגברת בשל העסקת אדם עם מוגבלות שכלית, והיא חרגה מהסטנדרט המתחייב ממנה. על כן קבעה השופטת כי המעסיקה התרשלה בהעסקתו של הצעיר שלא בהתאם ליכולותיו, ומסיבה זו היא אחראית לפצות אותו על הנזק שנגרם לו.
גובה הפיצויים נקבע לפי הנכות הרפואית שנקבעה לו על ידי מומחים רפואיים אשר מינה בית המשפט, והועמדה על שיעור של 60%. לאור הפגיעה הנפשית והנוירולוגית, הוא לא הצליח לחזור למעגל התעסוקה שוב, והשופטת קבעה כי נכותו התפקודית משמעותית ועומדת על שיעור של 75%.
יש לך שאלה?
נקבע כי הצעיר יקבל פיצויים עבור הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל, עזרה מצד שלישי שהוא נזקק לקבל והוצאות רפואיות. סכום הפיצויים הכולל הועמד על סך של מיליון ו-138 אלף שקלים, וכמו כן חויבה המכבסה בתשלום הוצאות שכר הטרחה לעורכי דינו בסכום של 266 אלף שקלים. בסיומו של פסק הדין הביעה השופטת את תקוותה כי הצעיר יוכל לשוב ולהשתלב במסגרת כלשהיא שתאפשר לו לקיים חיי שגרה סבירים וטובים.
ת"א 24567-11-17