בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה נקבע כי יש לבטל את צוואתה האחרונה של ניצולת שואה בת 95, לאחר שנקבע כי הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של האדם אשר היה אמור לקבל את הירושה בהתאם לצוואה.
מדובר בגבר בשנות ה-40 לחייו, אשר התגורר עם הקשישה בדירתה במשך 12 שנים ואף קיבל את הדירה במתנה עוד בימי חייה של ניצולת השואה. הוא הגיש תביעה למימוש הצוואה כנגד שלושת אחייניה של הקשישה, אשר מעולם לא קיימו כל קשר איתה. שלושת האחיינים וכן האפוטרופוס הכללי התנגדו לצוואה בטענה שהתובע ניצל את הקשישה והיה מעורב באופן הדוק בעריכת הצוואה.
השופטת קיבלה את עמדתם של המתנגדים לצוואה, וקבעה כי אכן התובע השפיע באופן לא סביר בעריכתה. היא הורתה על ביטול הצוואה, וחייבה את התובע בתשלום הוצאותיהם של הנתבעים בסכום של 60 אלף שקלים.
מפגש מקרי ברחוב הוביל למערכת יחסים מורכבת בין הקשישה הערירית לגבר שעבר להתגורר איתה
סיפור המקרה החל בשנת 2007, כאשר התובע פגש במקרה ברחוב את הקשישה, אלמנה ללא ילדים שהגיעה לישראל בשנת 1978 לאחר פטירת בעלה. היא איבדה את רוב משפחתה בשואה, והאח היחיד שנותר לה בישראל הלך אף הוא לעולמו.
לטענת התובע, בשנת 2010, כשהיה בעיצומו של הליך גירושין קשה, הציעה לו המנוחה להתגורר בדירתה באופן זמני. מה שהחל כהסדר מגורים זמני, התפתח למערכת יחסים מורכבת שנמשכה כ-12 שנים, אשר במהלכן העבירה הקשישה לתובע את דירתה היחידה ואת כספיה.
המקרה נחשף לציבור בשנת 2018, כאשר פורסם בטלוויזיה תחקיר מקיף על מערכת היחסים המורכבת בין השניים, אשר העלה טענות קשות על השתלטות והתעמרות בקשישה. בעקבות השידור, הוגשו תלונות במשטרה והחלה חקירה מעמיקה. לאחר החשיפה התקשורתית אותרו אחייניה של המנוחה, שכלל לא ידעו על קיומה. אף על פי שהתיקים במשטרה נסגרו בהיעדר ראיות מספיקות, התחקיר הניע שרשרת אירועים שהובילה בסופו של דבר להליך המשפטי הנוכחי.
האם התובע ניהל עם המנוחה קשר זוגי או ניצל את בדידותה ומצבה?
לטענת התובע, הוא ניהל קשר זוגי אמיתי עם המנוחה, דאג לכל צרכיה היומיומיים וביצע עבורה את כל המטלות הנדרשות, מניהול משק הבית ועד הסעות וקניות. לטענתו, הקשישה חששה שרכושה יעבור למדינה בהיעדר יורשים, ולכן החליטה מרצונה החופשי להעניק לו את נכסיה. הוא הציג דוחות ממחלקת הרווחה ועדויות רפואיות שלטענתו מעידות על צלילותה המנטלית ועל כך שפעלה מתוך בחירה חופשית.
מנגד, האחיינים שביקשו לבטל את הצוואה הציגו תמונה שונה לחלוטין. הם טענו כי התובע ניצל את בדידותה של דודתם והשתלט בהדרגה על חייה. לדבריהם, הוא יצר מצב של תלות מוחלטת, בודד אותה מכל קשר חברתי ומנע ממנה לצאת מביתה במשך תקופות ארוכות. העדויות שהביאו תיארו דירה נעולה בשלושה מנעולים, קשישה מפוחדת שחששה לדבר ללא נוכחותו, ומצב של כליאה דה-פקטו בביתה.
כיצד הוכחה השפעה בלתי הוגנת בעריכת הצוואה?
בחינת הראיות והעדויות העלתה תמונה של מערכת יחסים לא מאוזנת, שבה הקשישה הייתה תלויה לחלוטין בתובע, הן מבחינה פיזית והן מבחינה כלכלית. העדויות הרבות על בידודה החברתי, בשילוב עם מעורבותו הישירה של התובע בעריכת הצוואה, לרבות בחירת עורך הדין, חיזקו את המסקנה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת.
כמו כן, במהלך הדיונים בבית המשפט העיד מנהל העיזבון שמונה על ידי בית המשפט על איומים שהופנו כלפי עדים ועורכי דין מעורבים בתיק. נחשפו גם הסכמים להבטחת תשלום תמורת עדויות, דבר שהעיד על ניסיונות להשפיע על תוצאות המשפט בדרכים פסולות.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר, החליט בית המשפט לדחות את התביעה ולקבל את ההתנגדות לקיום הצוואה. התובע חויב בהוצאות משפט משמעותיות בסכום של 60 אלף שקלים.
ת"ע 53962-08-22
.jpg)
.jpg)
.jpg)
