לאחרונה התקבלה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו תביעה שהגישה מזכירה אשר הועסקה בחברה פרטית במשך כחודשיים כנגד החברה ומנכ"ל החברה, בטענה להטרדה מינית חמורה ומתמשכת.
על פי עדותה שהתקבלה על ידי בית הדין, כבר בראיון העבודה דרש ממנה המנכ"ל לעשות לו מסאז' ברגליים. במהלך תקופת עבודתה, ההטרדות המיניות שספגה היו תכופות וכללו מעשים חמורים מצד המעסיק.
המזכירה התפטרה לאחר חודשיים והגישה תלונה במשטרה, אך התיק הפלילי נסגר מחוסר ראיות. בית הדין קיבל את גרסת התובעת ודחה את טענות הנתבע שהכחיש את המעשים המתוארים לו, ולבסוף קבע כי המעשים אכן התרחשו כפי שתיארה.
התביעה התקבלה והתובעת תקבל פיצויים של 400 אלף שקלים ממעסיקה לשעבר, וכן 30 אלף שקלים מהחברה אשר הפרה את חובותיה למניעת הטרדה מינית במקום העבודה. כמו כן המעסיק ישלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דינה בסך של 100 אלף שקלים.
המזכירה העידה על 30 מקרים שבהם הוטרדה מינית על ידי המעסיק
לפי גרסתה של התובעת, היא חוותה התעללות מינית ואף אלימות פיזית באופן תכוף. לטענתה, היא נאלצה לכרוע על ברכיה מול מעסיקה כדי לקבל אישור לצאת מוקדם. במקרים אחרים, המנכ"ל גרר אותה בשיערה, הצמיד את פניה בכוח לשולחן והכה אותה עם מקל. כמו כן, הוא חיבק אותה בניגוד לרצונה והתבטא כלפיה באופן מיני שוב ושוב. לטענתה, היא חששה לסרב למעסיק אף על פי שפעל בניגוד לרצונה, מכיוון שחששה מפיטורין וממעמדו הבכיר.
מנגד, הנתבע הכחיש את כל טענותיה, וטען כי תביעתה הוגשה על רקע ניסיונה לסחוט ממנו כספים. הוא אף ציין כי האישה היא מתלוננת סדרתית כלפי מקומות עבודה שבהם הועסקה.
מדוע לא הוצג בפני בית הדין לעבודה תיעוד מלא של האירועים ממצלמות האבטחה?
אף שבמשרד היו מצלמות אבטחה שתיעדו את המתרחש, המנכ"ל בחר להציג בבית הדין לעבודה רק סרטונים בודדים מתקופה מצומצמת. כשנשאל מדוע לא הציג את כל חומרי התיעוד, לא סיפק הסבר מניח את הדעת. בית הדין קבע כי התנהלות זו מעוררת חשד שהנתבע מחק בכוונה את הסרטונים שעשויים היו להפליל אותו.
כמו כן, בסרטון ממצלמות האבטחה שהמנכ"ל עצמו הגיש, ניתן היה לראות שהוא חובט במזכירה באמצעות מקל במבוק. הוא הודה במעשה, אך טען כי הדבר נעשה בצחוק וביוזמת התובעת.
במהלך המשפט התברר כי המנכ"ל נהג לדרוש מעובדות נוספות לעסות את כפות רגליו. קודמתה של המזכירה העידה כי ביקש ממנה להוריד את גרביו. עובדת אחרת סיפרה כי נדרשה לנשק את כפות רגליו. בית הדין קבע כי העובדה שמדובר בדפוס התנהגות חוזר מחזקת את אמינות גרסת התובעת.
גרסתה של המזכירה התקבלה, והמנכ"ל חויב לשלם לה פיצויים על הטרדה מינית
השופטת קבעה כי מעשי המנכ"ל עולים כדי הטרדה מינית על פי החוק למניעת הטרדה מינית. לקביעתה, העובדה שדרש מעובדות נוספות לעסות את רגליו, והתבטאויותיו המיניות כלפי התובעת מעידות על האופי המיני של דרישותיו. גם השימוש בדרישות אלה ככלי ענישה מעיד על ניצול יחסי מרות.
השופטת המשיכה וקבעה כי המנכ"ל ניצל את מעמדו ואת פערי הכוחות כדי לכפות על התובעת מעשים משפילים. המעשים נעשו תוך ניצול יחסי מרות וכללו התייחסויות מבזות, מעשים מגונים והצעות חוזרות בעלות אופי מיני.
התביעה התקבלה, ובית הדין לעבודה קבע פיצויים כוללים של 400 אלף שקלים בגין כלל מעשי ההטרדה המינית. בקביעת גובה הפיצויים התחשב בית הדין בכמה גורמים: חומרת המעשים, ניצול יחסי המרות, מספרם הרב של המקרים ותדירותם הגבוהה, עוצמת הפגיעה בכבודה של התובעת ובביטחונה העצמי וההשפלה שחוותה.
יש לך שאלה?
פורום הטרדה מינית - פגיעה מינית
נוסף על הפיצוי האישי שהוטל על המנכ"ל, חויבה גם החברה בתשלום פיצוי בסך 30 אלף שקלים, וזאת מאחר שהפרה את חובתה למנוע הטרדות מיניות במקום העבודה. החברה לא מינתה אחראי לטיפול בהטרדות מיניות כנדרש בחוק, ולא קבעה נהלים ברורים להגשת תלונות. העובדה שהמטריד היה בעל המניות היחיד בחברה הכבידה עוד יותר על אחריותה.
סע"ש 53544-05-20