לאחרונה נקבע בבית משפט השלום בנוף הגליל - נצרת עונשו של גבר כבן 29 שתקף מינית חיילת לפני כשלוש שנים, ונגע בה בניגוד לרצונה בעת שנסעו באוטובוס בשעת לילה. הצעירה סובלת מטראומה מאז האירוע ונאלצה לעזוב את מקום מגוריה, ואילו התוקף עובר הליך שיקום משמעותי בתמיכתה של הקהילה החרדית שאליה הוא שייך.
במסגרת גזר הדין התייחסה השופטת אל גישת מערכת המשפט בטיפול בעבירות מין, המנסה לאזן בין הצורך בהרתעה והגנה על הציבור, לבין מתן הזדמנות לשיקום כאשר יש לכך סיכוי ממשי. במקרה זה, בחרה השופטת בענישה המשלבת רכיב עונשי משמעותי עם המשך הליכי שיקום בהתאם להמלצת שירות המבחן, תוך מתן פיצוי כספי לנפגעת העבירה שחייה השתנו ללא הכר בעקבות התקיפה.
בשקלול הנסיבות השונות, הנאשם ירצה חמישה חודשי עבודות שירות וימשיך בהליך השיקום במסגרת צו מבחן שניתן לתקופה של שנה וחצי. כמו כן ולאור הפגיעה בצעירה, הוא יפצה אותה בסכום של 20 אלף שקלים.
התוקף ניצל את העובדה שהוא נמצא לבדו עם החיילת באוטובוס, והחל לגעת בה
בספטמבר 2022, חיילת בשירות סדיר נסעה באוטובוס בשעת לילה מאוחרת. בשלב מסוים האוטובוס התרוקן מנוסעים והיא נותרה לבדה עם התוקף. הוא ניגש אליה, חסם את דרכה עם שתי ידיו וביקש להשתמש בסלולרי שלה בטענה שהסוללה בטלפון שלו התרוקנה.
בזמן שהחזיק בטלפון הנייד של החיילת, הנאשם נגע בחזה שלה מספר פעמים וליטף את גבה, למרות התנגדותה המפורשת ובקשותיה שיפסיק תוך שהיא מזיזה את ידו שוב ושוב. הצעירה הצליחה להימלט מהמצב רק כאשר לחצה על כפתור העצירה וירדה מהאוטובוס.
במסגרת גזר הדין קבעה השופטת כי התנהגות הנאשם הייתה מתוכננת, והוא השתמש באמתלה של הטלפון כדי ליצור קרבה למתלוננת.
השלכות הפגיעה המינית: הצעירה פיתחה תסמינים של פוסט טראומה בעקבות האירוע
על פי תסקיר נפגעת העבירה שנערך על ידי שירות המבחן, התקיפה הותירה צלקות עמוקות בנפשה של החיילת, היום בת 23. היא עזבה את במקום שבו התגוררה בשל הקושי להישאר בקרבת המקום שבו נפגעה, ועברה להתגורר בבית הוריו של בן זוגה.
על פי הערכת שירות המבחן, הצעירה סובלת מתסמינים פוסט-טראומטיים, קשיי שינה, חרדה, גמגום והסתגרות. היא דיווחה על פגיעה משמעותית בחייה החברתיים וניתוק קשרים עם חברים ומשפחה, כאשר היא מתקשה לצאת מהבית. בנוסף, היא מתקשה להשתלב בשוק העבודה בשל פחד מיציאה למרחב הציבורי ללא ליווי.
האם יש לאפשר את המשך הליך השיקום של התוקף?
הנאשם גדל בקהילה החרדית, נשוי ואב לחמישה ילדים קטנים. הוא הודה במעשיו במסגרת הסדר טיעון וחסך מהצעירה את הצורך להעיד בבית המשפט. מאז האירוע, הוא נמצא בהליך שיקומי אינטנסיבי הכולל טיפול פרטני אצל פסיכולוג וטיפול קבוצתי בשירות המבחן.
נציגי הקהילה החרדית, ובראשם איש הקשר בין הקהילה למשטרה, ליוו את הנאשם לכל אורך ההליך המשפטי ותמכו בהחלטתו להודות ולקחת אחריות על מעשיו. הקהילה אף מממנת את הטיפולים הנפשיים שהוא עובר ושילבה אותו בפעילות התנדבותית לסיוע למשפחות נזקקות.
קצין המבחן דיווח על שיתוף פעולה מלא מצד הנאשם והתקדמות משמעותית בטיפול. על פי התסקירים שהוגשו לבית המשפט, הנאשם מביע חרטה כנה, לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומגלה מוטיבציה גבוהה לשינוי. יצוין כי הנאשם סובל ממחלת הסכיזופרניה המאובחנת משנת 2021, ונמצא במעקב פסיכיאטרי קבוע.
העונש שנקבע משלב בין ענישה מרתיעה לשיקום
הפרקליטות ביקשה עונש מאסר של לפחות 12 חודשים, לצד פיצויים משמעותיים לצעירה. הסניגור ביקש להתחשב בשיקולי השיקום ולהימנע ממאסר בפועל, ועתר לעונש הכולל עבודות שירות.
בגזר הדין, השופטת הדגישה את חומרת המעשים וציינה כי הנאשם פגע באופן משמעותי בערכים מוגנים של שלמות הגוף, הפרטיות והכבוד. השופטת אף הדגישה את העובדה שהתקיפה בוצעה בתחבורה ציבורית. לצד זאת, השופטת התחשבה בהודאתו של הנאשם, בהיעדר עבר פלילי ובתהליך השיקום המשמעותי שהוא עובר.
יש לך שאלה?
פורום עבירות מין ותלונת שווא במשטרה
בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם חמישה חודשי מאסר בעבודות שירות, חמישה חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן למשך 18 חודשים, ותשלום פיצויים למתלוננת בסך 20 אלף שקלים.
ת"פ 20170-11-22
