השבוע הוחלט בבית משפט השלום לתעבורה בבת ים להטיל עונש קל יחסית על נהגת צעירה כבת 29, שהורשעה בשלוש עבירות של נהיגה בשכרות בתוך תקופה קצרה של שנתיים. השופטת החליטה לחרוג ממדיניות הענישה המקובלת לטובת הצעירה, והטילה עליה עונש הכולל 80 שעות שירות לתועלת ציבור במקום מאסר בפועל או עבודות שירות. החלטה זו מהווה סטייה לקולא מהפסיקה המקובלת במקרים דומים, שבהם בתי המשפט נוטים להטיל עונשי מאסר ממשיים.
מעבר לכך, הצעירה תשלם קנס בסכום של 1,500 שקלים ותחתום על התחייבות כספית של עשרת אלפים שקלים שלא לבצע עבירת נהיגה בשכרות למשך שלוש שנים. רישיון הנהיגה שלה נפסל לתקופה של שלוש שנים. כמו כן, היא תהיה בפיקוח שירות המבחן ותמשיך בהליך השיקומי במסגרת צו מבחן למשך תקופה של שנתיים.
הצעירה נרתמה להליך שיקום משמעותי במסגרת ההליך המשפטי שהתנהל נגדה
במהלך ההליך המשפטי, שנמשך כשלוש שנים, הוכיחה הצעירה נכונות אמיתית לשינוי ושיקום. היא השתלבה בהליך גמילה מאלכוהול והשתתפה בטיפולים נפשיים. קצין המבחן דיווח כי היא נקייה מאלכוהול מזה מספר חודשים ומשתתפת באופן פעיל ורציף בטיפול. אמה העידה בבית המשפט על השינוי המשמעותי שחל בבתה בעקבות הטיפול, והשופטת התרשמה באופן בלתי אמצעי מהתקדמותה לאורך התקופה.
קצין המבחן הדגיש כי ישנה חשיבות רבה להמשך הטיפול להליך השיקום של הצעירה, והמלית להטיל עליה צו מבחן לתקופה של שנה לצד ריצוי 80 שעות שירות לטובת הציבור.
מחלקת התביעות ביקשה לגזור על הצעירה ענישה מרתיעה הכוללת מאסר ממשי או באמצעות עבודות שירות, פסילת רישיונה לתקופה של ארבע שנים, קנס ומאסר על תנאי.
מנגד, הסניגור ביקש להתחשב בנסיבותיה האישיות המורכבות ולקבל את המלצותיו החיוביות של שירות המבחן, אשר התרשם מהשתלבותה המוצלחת בהליך השיקומי. על כן ביקש הסניגור לחרוג לקולא מהעונש ההולם ולהסתפק בעונש מקל הכולל שירות למען הציבור.
מהו מתחם הענישה הראוי בגין שלוש עבירות נהיגה בשכרות, ומדוע הוחלט לחרוג ממתחם הענישה במקרה זה?
השופטת ציינה כי נהיגה בשכרות היא מעבירות התעבורה הפליליות החמורות ביותר, וכי בתי המשפט נוטים להתייחס אליה בחומרה יתירה לאור הסיכון הרב שהיא משקפת, בייחוד כאשר מדובר בביצוע העבירה מספר פעמים. בהתאם למדיניות הפסיקה, קבעה השופטת כי מתחם הענישה בגין נהיגה בשכרות שלוש פעמים נע בין מספר חודשי עבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, פסילת הרישיון לשש שנים לפחות וכן קנס מרתיע.
למרות חומרת העבירות ומדיניות הענישה הנהוגה, השופטת בחרה להתחשב בנסיבותיה האישיות המורכבות של הצעירה, שכוללות אבחון של פוסט טראומה בגיל 16 בעקבות טראומה שחוותה. כתוצאה מאותו אירוע, הנאשמת אינה יכולה לנסוע בתחבורה ציבורית, עובדה שהקשתה על ניהול חייה היומיומיים והובילה לתלות מוגברת ברכב פרטי.
השופטת ציינה בגזר הדין כי אי אפשר לבצע הבחנה בין היותה פוסט טראומתית להתנהלותה משולחת הרסן של הצעירה, הכוללת נהיגה בגילופין שלוש פעמים על פני תקופה קצרה. השופטת הוסיפה כי התרשמה שהליך שיקומה משקף מאמץ אמיתי לשינוי, ולכן החליטה לאמץ את המלצת .שירות המבחן ולקבוע עונש החורג לטובתה ממתחם הענישה הראוי.
לבסוף גזרה השופטת על פרי חבילת עונשים מקיפה שנועדה להבטיח את המשך תהליך השיקום לצד הרתעה משמעותית: הוחלט להטיל עליה 80 שעות שירות לציבור, לפסול את רישיון הנהיגה שלה ל-48 חודשים, להטיל עליה קנס כספי בסך של 1,500 שקלים, ולהעמיד אותה לתקופת מבחן של שנתיים, שבמהלכה תהיה בפיקוח הדוק של שירות המבחן.
כמו כן נגזרו על הצעירה תשעה חודשי מאסר על תנאי למשך תקופה של שלוש שנים, ו-12 חודשי פסילת רישיון על תנאי למשך תקופה של שלוש שנים. לבסוף הורתה השופטת לנאשמת לחתום על התחייבות כספית על סך של עשרת אלפים שקלים להימנע מביצוע עבירות דומות למשך תקופה של שלוש שנים.
יש לך שאלה?
פורום פסילת רישיון | שלילת רישיון
השופטת הדגישה כי אימוץ המלצת שירות המבחן והחריגה המהותית ממתחם הענישה שבמסגרתה הוטל עליה שירות מוגבל לתועלת הציבור, לצד הטלת ענישה על תנאי בהיקף משמעותי והרחבת תקופת המבחן לשנתיים, מהווה איזון ראוי בין התחשבות בהליך השיקום ובין החשש שתבצע עבירות דומות בעתיד.
פל"א 566-11-21