בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, דן השופט במקרה של צעיר שנקלע להליכי חדלות פירעון בשל חוב בסכום של 283 אלף שקלים, אשר מרביתו נוצר כלפי "קרנית" - תאגיד ממשלתי הדואג לפצות נפגעי תאונות דרכים במקרים שבהם לא ניתן לתבוע את הפיצויים מחברת ביטוח. זאת מכיוון שהצעיר נהג על אופנוע ללא ביטוח, בעודו מרכיב נוסעת מאחור, ונקלע לתאונת דרכים שבמהלכה נפצעה הנוסעת.
הצעיר ביקש מבית המשפט לקבל תוכנית לפירעון החוב שלפיה ישלם סכום של כ-42 אלף שקלים במסגרת תשלום חודשי קבוע של 700 שקלים על פני תקופה של 60 חודשים, ולאחר מכן יקבל הפטר על יתרת החוב. מנגד, "קרנית" ביקשה מבית המשפט לחייב את הצעיר להשיב 100% מסכום החוב, ולמעשה לבטל את הליך חדלות הפירעון.
במרכז הדיון המשפטי עמדה השאלה האם לבטל את הליכי חדלות הפירעון או לאפשר לצעיר שיקום כלכלי. לאחר בחינה מעמיקה של נסיבות יצירת החוב ונסיבותיו האישיות של החייב, נבחרה גישה מאוזנת של שיקום מותנה. השופט החליט שהליך חדלות הפירעון ימשיך, והטיל על הצעיר צו לשיקום כלכלי שבמסגרתו ישלם סכום של 51 אלף שקלים שישולם במסגרת 60 תשלומים חודשיים בסך של 850 שקלים, ולאחר מכן יוכל הצעיר לקבל הפטר על יתרת החוב.
החוב נוצר עקב התנהלות לא אחראית של הצעיר. האם יש להתחשב בגילו ובעובדה שהוא מפרנס ארבעה ילדים?
הצעיר, כיום בשנות ה-30 המוקדמות לחייו, נשוי ואב לארבעה ילדים. לפני כשמונה שנים אירעה התאונה כאשר נהג באופנוע ללא ביטוח. מאחר שהאופנוע לא היה מבוטח, קרנית העבירה לנובעת שנפצעה את הפיצויים המגיעים לה, ולאחר מכן הגישה קרנית תביעת חוב כנגד הצעיר.
בעקבות תביעות החוב שהוגשו ואושרו כנגד הצעיר, הוא החל בהליך חדלות פירעון ונפתח בעניינו צו פתיחת הליכים. הנאמן והממונה על ההליך המליצו לבית המשפט לאשר תוכנית כלכלית שבמסגרתה ישלם 700 שקלים בחודש במשך 60 חודשים, עד שיעביר לקופת הנשייה סכום של 42 אלף שקלים.
שיקוליהם של בעלי התפקידים לגיבוש ההמלצה לתוכנית הכלכלית היו מחד גיסא התנהלותו הלא אחראית של הצעיר - רכיבה על אופנוע ללא ביטוח - שהובילה ליצירת החוב, ומאידך גיסא גילו הצעיר, מצבו המשפחתי והעובדה שהוא עובד כשכיר וממצה את יכולות ההשתכרות שלו.
ואולם, נציגי קרנית התנגדו להצעה, וטענו כי התוכנית שהוצעה לבית המשפט אינה מביאה בחשבון את הנסיבות החמורות שבגינן נוצר חובו של הצעיר, וכי אין מקום לתת לו הפטר מחוב לגוף אשר מבוסס על כספי הקופה הציבורית.
האם חוב לקרן המבוססת על כספי הקופה הציבורית יכול להיות בר הפטר?
השופט עמד בפני החלוה בין שתי הגישות שהוצגו בפניו: האם לבטל את הליכי חדלות הפירעון כפי שביקשו נציגי קרנית, או לאפשר לצעיר שיקום כלכלי המבוסס על התוכנית שהציעו בעלי התפקידים בהליך?
לאחר בחינה מעמיקה של המקרה, בחר השופט גישה מאוזנת של שיקום מותנה המבוסס על המלצות התוכנית הכלכלית. הוא הדגיש כי נהיגה על כלי רכב לא מבוטח מהווה חוסר אחריות קיצוני - מדובר לא רק בסיכון עצמי, אלא בסיכון להשלכות על הציבור ובנטל כלכלי פוטנציאלי משמעותי על הקופה הציבורית.
עם זאת, במקרה זה אמנם הצעיר התנהל בחוסר אחריות וגרם לנזקי גוף ורכוש וכך נוצר חובו, אולם השופט הדגיש כי במסגרת ההליך הוא התנהל באופן סביר ובתום לב. השופט גם הכיר בנסיבותיו האישיות של הצעיר - עובד כשכיר, מפרנס משפחה גדולה, ומתאמץ לשקם את חייו הכלכליים.
בנסיבות אלו, השופט דחה את הדרישה לביטול ההליכים, וקבע כי תנאי התוכנית הכלכלית אשר מאריכה את תקופת התשלומים בצורה משמעותית, משקפים את האיזון ההולם בין השיקולים השונים ומבהירים לצעיר את ההשלכות שנגרמו בעקבות מעשיו.
יש לך שאלה?
פורום פשיטת רגל | חדלות פירעון ונתוני אשראי
לאור כל זאת, הורה השופט על צו לשיקום כלכלי, הכולל תוכנית החזר: על הצעיר לשלם 51 אלף שקלים ב-60 תשלומים חודשיים של 850 שקלים, עד שלקופת הנשייה יצטבר סכום של 51 אלף שקלים. על הצעיר תחול חובת דיווח חצי שנתית.
חדל"פ 68734-08-23
.jpg)
.jpg)
