אישה כבת 30 הורשעה בעבירות של סחיטה באיומים ופגיעה בפרטיות, לאחר שצילמה סרטון אינטימי של גבר ללא ידיעתו ואיימה לפרסמו ברשתות החברתיות אם לא ישלם לה סכום כסף גדול. לאחרונה נקבע גזר דינה בבית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת, אשר בסופו של ההליך קיבל את טענות התביעה והטיל עליה עונש מאסר על תנאי ועבודות שירות לתקופה של חצי שנה.
האישה ניסתה לסחוט מהגבר סכום של 25 אלף שקלים, המשטרה עצרה אותה כשהגיעה לאסוף את הכסף
על פי כתב האישום, השניים, שהכירו קודם לכן, התכתבו בוואטסאפ וקבעו להיפגש בצימר. בזמן המפגש צילמה האישה סרטון אינטימי של הגבר ללא ידיעתו. מספר ימים לאחר מכן, שלחה לו האישה את הסרטון המדובר ואיימה לפרסם אותו ברשתות החברתיות אם לא ישלם לה 20 אלף שקלים באופן מיידי. המתלונן ביקש לדחות את התשלום למחרת, ובתגובה דרשה הנאשמת 25 אלף שקלים שיועברו אליה עוד באותו היום.
הגבר, חרד מאיומיה של הנאשמת, פנה למשטרה, והמשטרה תכננה מבצע מיוחד ללכידתה. במהלך המבצע נעצרה הנאשמת בעת שניסתה לקבל את הכסף מהמתלונן. היא הועמדה לדין בגין שתי עבירות: סחיטה באיומים ופגיעה בפרטיות. במהלך המשפט, הודתה הנאשמת במעשיה. בית המשפט קיבל את הודאתה ואת הראיות שהוצגו נגדה, והרשיע אותה בשתי העבירות.
האישה התקשתה להביע חרטה אמיתית על מעשיה ולא הביעה אמפתיה לנזק שנגרם לגבר
שירות המבחן התבקש על ידי בית המשפט להכין תסקיר על הנאשמת. בתסקיר צוין כי לאישה היסטוריה אישית מורכבת, הכוללת קשיים כלכליים ואלימות במשפחה. עם זאת, קצין המבחן הדגיש כי מעשיה של הנאשמת חמורים והיא לא הביעה חרטה אמיתית על מעשיה. על כן, שירות המבחן המליץ על ענישה מרתיעה שתשמש לה ולכלל הציבור.
התביעה הדגישה את חומרת המעשה ואת הפגיעה הקשה בפרטיותו של המתלונן. התביעה ביקשה להטיל על הנאשמת עונש מאסר בפועל, בטענה כי רק עונש חמור יוכל להרתיע עבריינים פוטנציאליים.
מנגד, ההגנה הדגישה את נסיבותיה האישיות הקשות של הנאשמת ואת העובדה שהיא הודתה במעשיה. ההגנה ביקשה להטיל על הנאשמת עונש מקל יותר, כגון עבודות שירות או מאסר על תנאי.
מהו העונש ההולם בגין ניסיונה של האישה לסחוט כספים באמצעות איום בהפצת סרטון עירום, תוך פגיעה קשה בפרטיותו של המתלונן?
בהכרעת הדין הדגישה השופטת את חומרת המעשה ואת הפגיעה הקשה בפרטיותו של המתלונן. השופטת ציינה כי מעשים מסוג זה פוגעים באמון הבין-אישי ומהווים סכנה חברתית. השופטת התייחסה גם למדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה, אשר מדגישה את הצורך בהרתעה.
לפני קביעת העונש הסופי, קבעה השופטת את מתחם הענישה ההולם, וזאת בהתאם לחומרת העבירה, נסיבותיה האישיות של הנאשמת ומדיניות הענישה הנהוגה.
במקרה זה, בהתחשב בחומרת העבירה, בפגיעה הלא מבוטלת בפרטיותו של המתלונן, ובכך שהנאשמת ניצלה מצב של חולשה כדי לסחוט כספים, קבעה השופטת כי מתחם הענישה ההולם נע בין ארבעה חודשי מאסר שניתן לרצות במסגרת עבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל.
לאחר שקבעה את מתחם הענישה, שקלה השופט את כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות חומרת העבירה, תוך הדגשת השופט החומרה הרבה שמייחסים בתי המשפט לעבירות הסחיטה באיומים ופגיעה בפרטיות. מעשים מסוג זה פוגעים קשות בפרטיות הקורבן, יוצרים אצלו תחושת פחד וחוסר אונים ופוגעים בביטחון האישי שלו.
כמו כן התייחסה השופטת לפגיעה הפסיכולוגית הקשה שנגרמה למתלונן כתוצאה ממעשיה של הנאשמת, אך עם זאת גם לנסיבותיה האישיות של הנאשמת, כגון מצבה הכלכלי הקשה והעובדה שהיא אם חד הורית. עוד ציינה השופטת לטובת הנאשמת את העובדה שהיא הודתה במעשיה ושיתפה פעולה עם רשויות החוק. השופטת הביאה בחשבון גם את המלצת שירות המבחן, אשר הדגיש את הצורך בענישה מרתיעה.
יש לך שאלה?
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
לאור כל השיקולים הללו, גזרה השופטת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר על תנאי של שישה חודשים, אשר לא יבוצע בפועל, בתנאי שהנאשמת לא תעבור עבירות נוספות במשך שלוש שנים, וכן ריצוי עבודות שירות במשך תקופה של שישה חודשים.
ת"פ 17800-07-23
