לאחרונה נקבע בבית משפט השלום בירושלים גזר דינו של גבר בשנות ה-40 לחייו, לאחר שהודה והורשע בהגשת תלונת שווא נגד בעל מוסך, במטרה להתחמק מתשלום חוב.

 

האירוע החל כסכסוך כספי בין הנאשם לבין בעל המוסך, לאחר שרכבו של הנאשם תוקן במוסך, כאשר התיקון אמור היה להיות מכוסה על ידי חברת הביטוח. בעל המוסך דרש המחאת ביטחון לצורך שחרור הרכב לאחר התיקון עד לקבלת התשלום מחברת הביטוח, אך מכיוון שלנאשם לא הייתה המחאה, הסכים בעל המוסך כי הנאשם יחתום על התחייבות לשלם את הסכום בניכוי השתתפות עצמית.

 

למרות זאת, גם לאחר שחברת הביטוח העבירה לנאשם סכום של כ-36,500 שקלים, הוא לא העביר את הכסף למוסך כפי שהתחייב. בעל המוסך הגיש תביעה אזרחית לתשלום החוב, ובתגובה הגיש הנאשם תלונה במשטרה שבה טען כי בעל המוסך איים עליו, ואף וזייף את חתימתו על ההתחייבות - טענות שהתבררו כשקריות.

 

האם יש להתחשב במצבו הרפואי המורכב ובנסיבותיו האישיות של הנאשם בקביעת עונשו?

 

שירות המבחן הגיש לבית המשפט שלושה תסקירים בעניינו של הנאשם, שהציגו תמונת חיים מורכבת. הוא עלה לישראל בגפו, ולאחר תקופה מסוימת שבה התגורר בצרפת, שב והשתקע בארץ. הוא אב לשישה ילדים, אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות בשל בעיות רפואיות מורכבות, כאשר נקבעה לו דרגת אי כושר יציבה של 60%.

 

במהלך ההליך המשפטי, מצבו האישי הידרדר באופן משמעותי. הוא התגרש מאשתו ונותר לגדל לבדו את בנו בעל הצרכים המיוחדים. בנוסף, נפתח נגדו תיק בגין חשד לאלימות כלפי אשתו לשעבר, ובעקבות זאת נשלל ממנו רישיון הנשק שהיה ברשותו.

 

במסגרת ההליך המשפטי ניתנו לנאשם מספר הזדמנויות לעבור הליך טיפולי. בתחילה זוהה פוטנציאל שיקומי והומלץ על הליך טיפולי, אך בהמשך התברר כי שיתוף הפעולה של הנאשם היה חלקי ולא מספק. הוא הופנה לקבוצת טיפול ייעודית, אך השתתפותו הופסקה בשל חוסר שיתוף פעולה מלא. הנאשם טען כי הקשיים בשיתוף הפעולה נבעו ממצבם הרפואי המורכב של ילדיו ומטרדות חייו. בסופו של דבר שירות המבחן לא הגיש המלצה טיפולית בעניינו.

 

בד בבד עם ההליך הפלילי, חויבה הנאשם לשלם פיצויים לבעל המוסך במסגרת התביעה האזרחית שהוגשה נגדו.

 

באשר לטענות הצדדים לגבי הענש, הפרקליטות ביקשה להטיל עליו עבודות שירות לתקופה קצרה וכן לשלם פיצויים לבעל המוסך גם במסגרת הפלילית. מנגד, הסניגור ביקש לבטל את הרשעתו מאחר ששלילת רישיון הנשק שלו תפגע באפשרותו להתפרנס כמאבטח.

 

האם הרשעתו של הנאשם בהליך הפלילי תפגע בו באופן לא מידתי, ולכן יש הצדקה לבטל את ההרשעה?

 

השופט שקל בכובד ראש את חומרת המעשים אל מול נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, וציין כי מדובר במעשים המתאפיינים בחוסר תום לב, אשר תוכננו מראש במטרה להיחלץ מחובות, תוך אדישות לנזק שייגרם למי שעזר לו. השופט הדגיש כי תלונת שווא במשטרה היא מעשה חמור שעלול להכתים באופן משמעותי את שמו הטוב של אדם נורמטיבי.

 

למרות זאת, השופט נתן משקל לכך שעברו של הנאשם נקי מעבירות פליליות, ומדובר באדם נורמטיבי. כמו כן התחשב השופט במצבו האישי המורכב של הנאשם.

 

השופט לא מצא הצדקה לבטל ההרשעה ודחה את בקשת ההגנה לביטולה, לאחר שקבע כי נסיבות המעשה אינן קלות ערך ולא הוכח נזק קונקרטי שייגרם לנאשם בעקבות הרשעתו.

 

יש לך שאלה?

פורום רישום פלילי

 

לאור כל השיקולים לקולא ולחומרא, הטיל השופט על הנאשם את העונשים הללו: חצי שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס בסכום של 1,000 שקלים ובנוסף פיצוי כספי לבעל המוסך בסכום של 3,000 שקלים. כמו כן הוטל על נאשם לחתום על התחייבות כספית בסך של עשרת אלפים שקלים להימנע מביצוע עבירות דומות במשך שנתיים.

 

בקביעת מועדי התשלום התחשב בית המשפט במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ובעובדה שהוא מתקיים מקצבת נכות בלבד.

 

ת"פ 57386-11-18