לאחרונה קבע בית המשפט השלום בנתניה כי עיריית נתניה אחראית לפציעתה של ילדה בת שש שנפלה בגן שעשועים עירוני. הילדה, היום בת 15, תבעה את העירייה בטענה שנפלה בשל מפגע בטיחותי. מנגד, העירייה טענה שהילדה נפלה במהלך משחק תופסת כך שאין להטיל עליה אחריות, אך בית המשפט קיבל את גרסת התובעת, וקבע שהעירייה תפצה אותה בסך של 253,290 שקלים, וכן תשלם את שכר טרחת עורכי הדין בסך של כ-50 אלף שקלים.


האם הילדה נפלה עקב היתקלות במפגע או בעקבות השתתפותה במשחק תופסת?


בשנת 2015, ילדה בת שש נפלה בגן שעשועים בנתניה ונפגעה במרפקה השמאלי. כתוצאה מהנפילה, נגרמה לה נכות אורתופדית בשיעור 7.5%. התביעה הוגשה כנגד עיריית נתניה, בטענה שהנפילה נגרמה עקב מפגע בטיחותי - הפרשי גובה בין משטחים שונים בגן השעשועים.


העירייה טענה להגנתה שהילדה נפלה במהלך משחק תופסת, כאשר ילד אחר דחף אותה. טענה זו התבססה על בסיס דברי אמה של הילדה, שנכתבו ברישום הרפואי בבית החולים. מנגד, התובעת טענה שנתקלה במדרגה ונפלה כתוצאה מכך.


השופטת נתנה משקל רב לעדותה של התובעת, שתיארה בפירוט את נסיבות נפילתה. אף על פי שחלפו כתשע שנים מאז האירוע, השופטת מצאה את עדותה מהימנה ועקבית. בנוסף, הוצגו תמונות של המפגע הנטען, והתובעת הסבירה כיצד נתקלה בו ונפלה.


כמו כן, השופטת התייחסה לרישום הרפואי מבית החולים, שלפיו הילדה נדחפה על ידי ילד אחר. השופטת קיבלה את הסברה של האם, שבזמן אמת הייתה בלחץ ולא ידעה בדיוק מה קרה. רק לאחר שהילדה התאוששה מהניתוח, היא סיפרה לאמה את נסיבות הנפילה האמיתיות.


מומחה מטעם התובעת קבע בחוות דעת מקצועית שהוגשה אל בית המשפט כי קיים מפגע בטיחותי בגן השעשועים - הפרש גובה של כחמישה ס"מ בין המדרכה למשטח המשחקים.


נציג העירייה אישר בעדותו כי מדובר במפגע, וכי לאחר קבלת מכתב התביעה, העירייה פנתה לקבלן וביקשה ממנו לתקן את המפגע. עדות זו חיזקה את טענת התובעת בדבר קיומו של מפגע בטיחותי.


כיצד נקבע סכום הפיצויים עבור הנזקים שנגרמו לילדה בעקבות נפילתה?


לאחר ששמעה את העדויות ובחנה את חוות הדעת והמסמכים, השופטת קבעה כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה הנדרש במשפט אזרחי. היא מצאה את עדותה של התובעת מהימנה, וקיבלה את גרסתה לגבי נסיבות הנפילה. היא אף נתנה משקל לעובדה שהתובעת פנתה לעורך דין זמן קצר לאחר התאונה, ושהעירייה תיקנה את המפגע בעקבות פנייתה.


בסופו של דבר, השופטת העדיפה את גרסת הנפגעת על פני טענות העירייה, וקבעה כי העירייה אחראית לנזקיה של הילדה.


השופטת קבעה פיצוי כולל בסך של כ-253 אלף שקלים עבור הנפגעת, בהתבסס על נכות רפואית ותפקודית בשיעור של 7.5%. פיצוי זה נועד לכסות מגוון היבטים של הנזק שנגרם לה כתוצאה מהתאונה.


ראשית, השופטת פסקה פיצויים בסך 40 אלף שקלים עבור כאב וסבל. סכום זה נקבע בהתחשב בגילה הצעיר של הנפגעת בעת התאונה, חומרת הפגיעה שכללה שבר וניתוח, ותקופת ההחלמה שבמהלכה רגלה הייתה מגובסת למשך כשלושה שבועות. השופטת הביאה בחשבון את הכאבים והמגבלות שחוותה הילדה, וכן את ההשפעה המתמשכת של הפגיעה על חייה.


שנית, נפסק סכום של עשרת אלפים שקלים עבור עזרה שנדרשה. סכום זה מכסה את התקופה שבה אמה של הילדה טיפלה בה באופן אינטנסיבי, הן מיד לאחר התאונה והן במהלך תקופת ההחלמה. השופטת הכירה בצורך בתמיכה וסיוע מוגברים במהלך תקופה זו.


שלישית, השופטת פסקה סכום גלובלי של 5,000 שקלים לכיסוי הוצאות רפואיות ונסיעות. סכום זה נועד לפצות על ההוצאות הנלוות לטיפולים הרפואיים, כולל תרופות, ציוד רפואי ועלויות הנסיעה לבתי החולים ולמרפאות.


לבסוף, החלק המשמעותי ביותר של הפיצויים נקבע תוך התייחסות להפסד השתכרות עתידי, אשר חושב לסך של כ-198 אלף שקלים. חישוב זה מבוסס על השכר הממוצע במשק, שיעור הנכות ומקדמים אקטואריים מקובלים. בנוסף, סכום זה כולל הפרשה לפנסיה בסך 22 אלף שקלים, מתוך הכרה בהשפעה ארוכת הטווח של הפגיעה על יכולת ההשתכרות העתידית של התובעת.

 

יש לך שאלה?

פורום אובדן כושר עבודה


השופטת לא מצאה לנכון לקבוע אשם תורם בנסיבות המקרה, ודחתה את הטענה כי היה על הסבתא למנוע מהילדה להשתתף במשחק התופסת.


מלבד סכום הפיצויים הכולל בסך של כ-253 אלף שקלים, פסקה השופטת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 50,658 שקלים.


ת"א 2452-04-20