בשנת 2021, בני זוג שעברו להתגורר יחד החליטו לאמץ כלב. הם בחרו גור בן חודשיים מעמותת צער בעלי חיים וקראו לו "קיסר". במשך כשנתיים, הזוג גידל את הכלב ביחד בביתם המשותף. ואולם, כאשר מערכת היחסים הסתיימה בסתיו 2023, התעוררה השאלה מי יקבל את המשמורת על הכלב? מה שהחל כהחלטה משותפת, הפך לנקודת מחלוקת כואבת בין בני הזוג לשעבר.


האישה, שחשה קשר עמוק עם הכלב, הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. היא ביקשה לקבל משמורת מלאה על קיסר, או לחלופין לקבוע הסדר של משמורת משותפת. מנגד, הגבר טען כי הוא הבעלים הרשמי של הכלב וכי הוא זה שדאג לרוב צרכיו לאורך השנים.


מי היה המטפל העיקרי של הכלב, והאם יש השלכה לרישומו של הגבר כבעליו?


בתצהיר שהגישה לבית המשפט, טענה האישה כי היא פיתחה קשר רגשי עמוק עם קיסר. היא הדגישה כי בשל אופי עבודתה מהבית, היא זו שבילתה איתו את מרבית הזמן, ותיארה את הטיולים הארוכים שערכה עמו בגנים ציבוריים, את השעות הרבות שהקדישה לטיפוחו ואת החיבור הרגשי המיוחד שנוצר ביניהם.


לפי הרישום הפורמלי, בן הזוג לשעבר הוא בעליו של הכלב. ואולם, לטענת האישה מדובר בעניין טכני בלבד, שנבע מקשיי השפה שלה כעולה חדשה. היא הדגישה כי היא זו שמימנה חלק ניכר מהוצאות הכלב, כולל מזון ואביזרים.


מנגד, הגבר הציג ראיות לכך שהוא רשום כבעלים החוקי של הכלב, והדגיש כי הוא זה שלוקח אותו לביקורים אצל הווטרינר ודואג לחיסונים ולטיפולים הרפואיים. הגבר טען כי גם הוא מפגין אהבה רבה כלפי הכלב ומעניק לו טיפול מסור.


הווטרינר העיד שבן הזוג הוא המטפל העיקרי של הכלב


במהלך הדיון בחן השופט מהי טובת הכלב, והאם עדיף שקיסר יישאר עם בעלים אחד או יעבור בין שני בתים. זהו שיקול מרכזי בפסיקות מסוג זה, המכיר בצורך של חיות מחמד ביציבות ובשגרה. כמו כן בחן השופט את המשמעות המשפטית של רישום הכלב על שם הגבר, ודן בסוגיה האם זהו עניין טכני בלבד או שיש לו משקל מהותי.


מלבד זאת, נבחנו ראיות לגבי מי מבין בני הזוג השקיע יותר בטיפול היומיומי בכלב, כולל האכלה, טיולים, וטיפולים רפואיים, וכן נבחנה השאלה האם המשך קשר בין בני הזוג לשעבר סביב הכלב יוביל להסלמה ביחסים העכורים ביניהם, דבר שעלול להשפיע לרעה גם על הכלב עצמו.


לאחר שמיעת הראיות והעדויות, כולל עדות מומחה מטעם הווטרינר שטיפל בכלב, השופט הכריע כי קיסר יישאר בחזקתו הבלעדית של הגבר.


השופט נימק את החלטתו בכמה נקודות מרכזיות: הרישום החוקי של הכלב על שם הגבר אינו עניין טכני, אלא בעל משמעות מהותית. השופט קבע כי זהו גורם משמעותי בקביעת הבעלות.


עדותו של הווטרינר המטפל חיזקה את טענת בן הזוג כי הוא זה שדאג לרוב הטיפולים הרפואיים, ונתנה משקל לטענה כי הגבר היה המטפל העיקרי בכלב.


כמו כן ציין השופט כי שני הצדדים הוכיחו אהבה וקשר לכלב, וכי אף שהאישה הפגינה אהבה רבה לכלב, לא נמצא כי היה לה יתרון משמעותי בטיפול בו.


כיצד נבחנת טובת הכלב והאם יש לה השפעה על קביעת המשמורת?


השופט ציין כי טובת הכלב מחייבת יציבות ומקום מגורים קבוע, ולא מעבר בין שני בתים, והדגיש כי מדובר בשיקול מכריע בהחלטה.


עוד הוסיף השופט כי מערכת היחסים העכורה בין בני הזוג עלולה להחריף אם יידרשו להמשיך ולתאם ביקורים עם הכלב. השופט ראה בכך סיכון לרווחת הכלב.


על כן בסופו של דבר תביעתה של האישה נדחתה, ונקבע כי הכלב יישאר בחזקתו של בן הזוג. בנסיבות המקרה, לא ניתן צו לחיוב בהוצאות המשפט.

 

יש לך שאלה?

פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות

 

מקרה זה מדגיש את החשיבות של הסדרת נושא הבעלות על חיות מחמד בעת פרידה, וממחיש כי בתי המשפט בישראל מתייחסים לחיות מחמד לא רק כרכוש, אלא גם כיצורים בעלי צרכים רגשיים ופיזיים.


תמ"ש 43398-12-23