בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע לאחרונה את עונשו של נאשם כבן 30, ללא עבר פלילי, אשר נעצר לאחר חקירה של משטרת ישראל. במסגרת חיפוש שהתבצע בדירה ששכר התגלו עשרות עציצי קנאביס בשלבי גידול שונים ובמשקל של כ-122 ק"ג, ציוד משוכלל וייעודי לגידול השתילים, ומערכת חשמל ותאורה מתוחכמת שהתקין.


במשך תקופה שנמשכה כשנה וחצי ובה גידל את העציצים, ביצע הצעיר שינויים במערכת החשמל לצורך הפעלת המעבדה, וגנב חשמל בסך של 20 אלף שקלים לכל הפחות. הוא הורשע בעבירות גידול סם מסוכן ונטילת חשמל.


השופטת מרב גרינברג גזרה עליו תשעה חודשי עבודות שירות, לצד צו מבחן לתקופה של שנה וחצי, קנס בסכום של 4,000 שקלים וכן פיצוי של עשרת אלפים שקלים לחברת החשמל. פסק דינה הדגיש את הצורך בקביעת עונש חמור, לצורך הרתעה והגנה על הציבור, אך עם זאת את חשיבות שיקומו של הנאשם, תוך התחשבות בהמלצת שירות המבחן להעדיף במקרה זה את האפיק השיקומי.


מדוע המליץ שירות המבחן על ענישה שיקומית וביקש להימנע מעונש מאסר בפועל?


שלושה תסקירים של שירות המבחן הוגשו לבית המשפט, ובסיכומם הומלץ להתחשב בנסיבות חייו של הנאשם ובמאמציו הכנים להשתקם.
קצין המבחן פירט את שנות ילדותו המורכבות, ואת העובדה שלמרות נסיבותיו האישיות הוא סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא.


הנאשם הודה שביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, אך טען שגידל את הסמים לשימוש עצמי בלבד. מאז מעצרו, הפסיק להשתמש בסמים, והוא משתתף בקביעות ובהצלחה בטיפולי גמילה. הוא הביע חרטה עמוקה על מעשיו והתחייב להימנע מגידול וסחר בסמים בעתיד.


לאור נסיבות חייו, רצונו להשתקם וההתקדמות המשמעותית שעשה בתהליך הגמילה, שירות המבחן המליץ להסתפק בענישה שיקומית הכוללת את המשך הטיפול האינטנסיבי במשך 18 חודשים תחת צו מבחן, וכן עבודות שירות, תוך הימנעות ממאסר.


האם הליך השיקום החיובי מצדיק סטייה ממתחם הענישה?


לטענת הפרקליטות, למעשיו של הצעיר היה פוטנציאל לגרום נזק גדול לציבור. היא הדגישה את תכנון המעשה לאורך זמן, השקעת המשאבים הרבים בהקמת המעבדה, כמות הסמים הגדולה שנתפסה והשימוש בשיטות גידול מתקדמות. לאור זאת, טענה הפרקליטות כי מתחם הענישה צריך לכלול מאסר משמעותי הנע בין 30 חודשים ועד 50 חודשים.


בשל עברו הנקי והליך השיקום שעבר, טענה התביעה כי ניתן למקם את העונש בתחתית מתחם הענישה, אך עם זאת הדגישה כי אין במקרה זה הצדקה לסטות לטובתו של הנאשם ממתחם הענישה.


מנגד, הסניגור ביקש להסתפק בעבודות שירות ולאמץ את המלצות שירות המבחן. הוא הדגיש את נסיבות חייו של הנאשם, וכמו כן, ציין את הליך השיקום המשמעותי שעבר מאז מעצרו. לטענתו, ניתן לקבוע מתחם ענישה מתון שנע בין 12 ועד 30 חודשי מאסר, וכן לחרוג ממנו לטובת הנאשם בהתאם להמלצות התסקירים ומטעמי שיקום.


השופטת קבעה מתחם ענישה הנע בין 30 ועד 50 חודשי מאסר, תוך ציון חומרת העבירה. השופטת הדגישה כי גידול סמים בהיקף כה נרחב פוגע בבריאות הציבור, בביטחונו ובשלטון החוק.


עם זאת, השופטת התרשמה מהתהליך החיובי שעבר הצעיר ומהרצון הכנה שלו להשתקם, מהחרטה העמוקה שהביע, ומהאחריות המלאה שלקח על מעשיו. השופטת הדגישה את הצורך באיזון בין ענישה מחמירה, הנדרשת להרתעה והגנה על הציבור, לבין חשיבות השיקום וההזדמנות לשינוי.


השופטת בחרה לאזן בין שני הערכים הללו, תוך מתן משקל משמעותי לשיקומו של הנאשם ולתהליך הטיפולי המוצלח שעבר. לאור נסיבותיו האישיות ולעידוד המשך שיקומו, החליטה השופטת לחרוג באופן משמעותי ממתחם הענישה ולהימנע משליחתו למאסר בפועל.

 

יש לך שאלה?

פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית

 

השופטת החליטה להטיל על הצעיר עבודות שירות בלבד לתקופה של תשעה חודשים, צו מבחן למשך תקופה של 18 חודשים שבמסגרתה ימשיך בטיפול בפיקוחו של שירות המבחן, פיצויים לחברת החשמל עבור גניבת החשמל בסך עשרת אלפים שקלים, וכן קנס בסכום של 4,000 שקלים. כל הסמים שנמצאו בדירתו יושמדו.


ת"פ 20638-04-22