עוגמת נפש עקב טעות בפרסום: מה הפיצוי לגבר שהוכרז בטעות כחייל שנפל?

האם פרסום מוטעה של תמונת אדם לצד דיווח שמדובר בחייל צה"ל שנהרג מהווה לשון הרע? לאחרונה דן בית משפט השלום בטבריה בסוגיה זו, במסגרת תביעה שהגיש תושב העיר כנגד אתר אינטרנט גדול, אשר פרסם את תמונתו בהודעת "פוש" באפליקציה, שם נחשפו לידיעה עשרות אלפי אנשים במשך כשעה, עד שהתגלתה הטעות.

התובע טען כי מדובר בלשון הרע, וכי פרסום צילומו ללא בדיקה מעמיקה גרם לו לנזק חמור ולמאות שיחות מודאגות מבני משפחתו המבוהלים. עוד טען התובע כי מעבר לפרסום לשון הרע, מדובר גם בפגיעה בפרטיותו וכן בהתרשלות מצד אתר האינטרנט, ולכן דרש לקבל פיצויים.

מנגד, האתר טען כי מדובר בטעות אנוש וכי הפרסום נשלח לתפוצה מוגבלת. עוד נטען כי לא מדובר בלשון הרע, מכיוון שלא נגרמו לתובע ביזוי או השפלה, ומכל מקום מדובר בפרסום מוטעה שנעשה בתום לב. השופטת קיבלה את טענות האתר וקבעה כי לפי לשון החוק, אי אפשר לראות בפרסום כלשון הרע, ואף לא מדובר בפגיעה בפרטיות. כמו כן דחתה השופטת את הטענה לפיצויים בגין רשלנות, מכיוון שהתובע לא הוכיח כל נזק שנגרם לו בעקבות הפרסום.

עם זאת, השופטת החליטה לקבל את התביעה באופן חלקי מכיוון שללא ספק נגרמה לתובע עוגמת נפש גדולה בעקבות הפרסום המוטעה, ולכן הורתה לאתר האינטרנט לפצות אותו בסכום של 12 אלף שקלים, וכן לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דינו של התובע בסך של 5,000 שקלים.

האם פרסום מוטעה של תמונה באפליקציה של אתר חדשות מהווה לשון הרע?

בשנת 2022 נפלו בעת מילוי תפקידם שני קציני צה"ל, כאשר שמו הפרטי ושם משפחתו של אחד מהם זהה לזה של התובע. באפליקציה של אתר החדשות פורסמה הודעה על כך, לצד תמונתו של התובע.

בכתב התביעה טען התובע שהנזק שנגרם לו בעקבות הטעות היה עצום, היות שמאות קרובי משפחתו וחברים נאלצו להתמודד עם החדשות. לטענתו, האתר השתמש בתמונה פרטית שלו שנלקחה מהפייסבוק, מבלי לבצע בדיקה לאמיתות הפרטים מול הגורמים המקצועיים, וזאת תוך חוסר רגישות ותאוות פרסום.

להגנתו, טען אתר האינטרנט כי מדובר בהודעה שגויה שנבעה מטעות אנוש, אשר נשלחה לתפוצה מוגבלת בלבד והייתה באוויר במשך כשעה. לאחר שהטעות התגלתה, פורסם תיקון לצד התנצלות על השגיאה. עוד נטען כי לא מדובר בניסיון להשפיל או ללעוג לתובע, וכן כי א נגרם לו כל נזק.

גרימת אי נעימות עקב פרסום מוטעה אינה מהווה לשון הרע על פי החוק

במסגרת הדיון המשפטי בחנה השופטת את נוסחו של חוק איסור לשון הרע, אשר אוסר על פרסום שעלול לבזות, להשפיל, לפגוע בשמו הטוב או ללעוג לאדם. השופטת הוסיפה כי הפרשנות לפרסום מסוים היא על בסיס מבחן אובייקטיבי - כלומר מהי המשמעות שקורא סביר מן היישוב היה מייחס לפרסום, ולא מה הרגיש האדם אשר עליו פורסמו הדברים.

לאור פרשנות זאת, קבעה השופטת כי פרסום צילומו של התובע אינה מהווה לשון הרע, אף על פי שללא ספק הפרסום גרם לאי נעימות וכן סטרס בקרב התובע וקרובי משפחתו.

כמו כן בחנה השופטת את נוסח חוק הגנת הפרטיות, אשר לפיו פרסום תמונתו של אדם באופן פומבי בנסיבות שעלולות להשפילו מהווה פגיעה בפרטיות. מאחר שבמקרה זה, הפרסום לא השפיל או לעג לתובע, קבעה השופטת כי אף לא מדובר בפגיעה בפרטיות.

באשר לטענת התובע כי מדובר ברשלנות מבחינתו של אתר האינטרנט, ציינה השופטת כי לצורך הוכחת עוולת הרשלנות בהתאם לפקודת הנזיקין, יש להוכיח בין היתר כי נגרם נזק. במקרה זה, גם אם הפרסום גרם לצער רב לתובע ולקרוביו, לא מדובר בנזק או לנכות נפשית כלשהיא, ולכן גם טענה זו נדחתה על ידי השופטת.

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע

עם זאת, השופטת קבעה כי התובע זכאי לפיצויים בגין עוגמת נפש. היא קיבלה את עדותו בעניין זה כמהימנה, ולפיה הפרסום גרם לו לסערת רגשות ולחשש כי קרוביו יחשבו בטעות שהלך לעולמו. על כן התביעה התקבלה באופן חלקי, והתובע יזכה לפיצויים בסכום של 12 אלף שקלים, וכן יקבל 5,000 שקלים נוספים עבור הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דינו.

ת"א 18825-04-22