תקיפה בכלא: מהו סכום הפיצויים לאסיר שהותקף באלימות ואיבד את ראייתו?

לאחרונה נדונה בבית משפט השלום בחיפה תביעת נזקי גוף כנגד המדינה ואסיר לשעבר, שהוגשה על ידי גבר שהותקף על ידי האסיר בזמן שריצה אף הוא עונש מאסר, ונגרמו לו בעקבות התקיפה אובדן ראייה בעין אחת ונזקים נפשיים.

התובע טען כי המדינה לא שמרה על ביטחונו בכלא, בזמן שריצה עונש בגין עבירות תנועה בלבד, ובכך אפשרה לנתבע לתקוף אותו באלימות קשה. עוד טען כי האסיר שתקף אותו היה ידוע בעברו האלים ואסור היה לאפשר לו לרצות את עונשו באותו אגף שבו שהו אסירים לא אלימים, אך המדינה התרשלה בכך שהתירה לו לשהות באותו אגף ללא הגבלה.

מי אחראי לתקיפה שמתבצעת בין כותלי הכלא על ידי אחד האסירים?

המדינה טענה כי האחריות כולה לתקיפה ולנזקים שנגרמו לתובע מונחת על כתפי האסיר התוקף, ותבעה את האסיר הנתבע בהודעת צד ג' לשפות אותה בגין כל סכום פיצוי שייקבע עבור התובע. עוד טענה המדינה כי אין כל חובה להפריד בין אסירים פליליים מתחום עבירות התנועה לבין אסירים פליליים אחרים.

מנגד, התוקף הנתבע טען כי המדינה היא האחראית הבלעדית על ביטחון האסירים, היא לא עשתה דבר כדי למנוע את התקיפה ולכן עליה לפצות את התובע.

השופטת הקדימה וציינה כי התוקף הוא האחראי לתקיפה ולנזקים שנגרמו לתבוע בעקבותיה. עם זאת, היא מצאה התרשלות מבחינת המדינה בכך שלא ביצעה באופן הולם את הליך מיונו של האסיר התוקף לאגף אסירי עבודה, אף על פי שמדובר באדם אשר הורשע בעבירות אלימות, וכן בכך שלא הקפידה לבצע חיפושים בתאו לאיתור חפצים היכולים לשמש כאמצעי תקיפה.

למרות זאת, השופטת קיבלה את הודעת צד ג' וקבעה כי רק התוקף יישא בתוצאות התקיפה האלימה שביצע ויהיה עליו לשלם למדינה את הסכום שיוטל עליה לשלם על פי פסק הדין. התביעה התקבלה ונקבע כי התובע יקבל פיצויים בסכום של 640,500, בתוספת הוצאות שכר טרחת עורכי דין בסכום של כ-150 אלף שקלים.

אף שנקבע כי המדינה התרשלה בהליך המיון של האסיר התוקף לאגף אסירי העבודה, השופטת קבעה כי התוקף הוא האחראי הבלעדי לנזקים שנגרמו לתובע בעקבות התקיפה

התקיפה אירעה בשנת 2017, בזמן שהתובע ריצה שבעה חודשי מאסר באגף המיועד לאסירי עבודה בעקבות הרשעתו בעבירות תנועה, ואילו התוקף ריצה שש שנות מאסר בגין עבירות אלימות קשות. התובע תיאר כי בזמן שדיבר עם אשתו בטלפון הציבורי הממוקם באגף, התקרב אליו הנתבע מאחורה ותקף אותו באמצעות אגרופים ואף נעץ בעינו חפץ חד. בעקבות התקיפה איבד התובע את ראייתו בעין, כאשר נכותו הרפואית עומדת על שיעור של 30%, ונגרמו לו נזקים נפשיים שהוערכו בחוות דעת רפואית של מומחית בתחום בריאות הנפש ב-20%.

התובע טען כי המדינה כשלה בכך שלא התקינה מצלמות באזור שבו הותקף, לא ערכה חיפוש יסודי בתאו של התוקף וכן אפשרה לו להסתובב באופן חופשי באגף, בעודו מהווה סכנה לשאר האסירים.

המדינה לא חלקה על העובדה שהתובע הותקף, וכי אף סוהר לא היה עד לאירוע וכן כי לא היו מצלמות באזור. ואולם, לטענתה מדובר היה באירוע חריג ובלתי צפוי. כמו כן טענה כי האסירים עוברים סינון קפדני לפני המיון לאגף זה.

כאמור, השופטת מצאה כי אף שנמצאה התרשלות בהתנהלותה של המדינה, בהליך המיון לאגף שבו שהו האסירים וכן בכך שנמנעה מלבצע חיפוש בתאי האסירים, התוקף הוא האחראי לנזקים שנגרמו לתובע בעקבות אותה תקיפה.

כיצד נקבע סכום הפיצויים עבור הנזקים בגין התקיפה?

בהתאם למהות הפגיעה בעינו של התובע, מספר הניתוחים שנאלץ לעבור והמעקב הרפואי שהוא נתון בו, קבעה השופטת כי שיעור נכותו המשוקללת יעמוד על 44%. בהתאם לשכרו, נקבע כי הוא זכאי לפיצויים בסך של 157,300 שקלים עבור הפסדי שכר בעבר, וכן סך של 440,320 שקלים עבור הפסדי שכר בעתיד. סכום נוסף של 71,714 נפסק עבור הפסדי פנסיה.

יש לך שאלה?

פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר

בגין כאב וסבל יפוצה התובע בסך של 450 אלף שקלים, ועבור עזרת צד ג' יקבל סכום של 160 אלף שקלים. עבור הוצאות קנאביס רפואי יזכה בסכום של 21 אלף שקלים, וכן בגין הוצאות רפואיות והנסיעות לטיפולים יזכה ב-75 אלף שקלים. לאחר ניכוי תגמולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, סכום הפיצויים הסופי הועמד על סך של 640,500 שקלים.

ת"א 37486-08-19