לאחרונה דן בית משפט השלום בבית שמש בתביעה שהגיש תושב בית שמש כנגד העירייה, בטענה שהעירייה התנהלה באופן רשלני אשר הוביל לכך כי נמנעה ממנו זכותו הדמוקרטית להצביע בבחירות המוניציפליות. זאת מכיוון שהעירייה החליטה לשנות את שם הרחוב אשר בו התגורר עוד לפני שהסתיים הליך האישור הרשמי של שמו, כך שבבואו לעדכן את כתובתו החדשה, משרד הפנים סירב לבקשתו והוא לא יכול היה לבחור.
העירייה לא הכחישה כי שינתה את שם הרחוב כשנתיים לפני קבלת האישור לכך על ידי משרד הפנים, אך טענה כי התושב מעולם לא פנה אליה בנושא זה, ומכל מקום תוצאות הבחירות ממילא לא היו משתנות על סמך קולו הבודד.
בחינת הדברים הביאה את השופט למסקנה כי העירייה היא זו שיצרה את נסיבות המקרה, שבהן תושב עבר להתגורר ברחוב בשם מסוים אשר עדיין לא אושר באופן סופי על פי דין, ולכן נבצרה ממנו האפשרות לבחור בבחירות המוניציפליות. העירייה אף לא הציע לאותו תושב פתרון אפשרי לכך שיוכל להצביע. על כן, קבע השופט, העירייה הפרה את זכות היסוד המוקנית לתושב. התביעה התקבלה, והעירייה חויבה לשלם לתובע פיצויים בסכום של 12 אלף שקלים. כמו כן הוטל על העירייה לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 3,750 שקלים.
אילו נסיבות הובילו לשלילת אפשרות ההצבעה של התובע לבחירות לרשויות המקומיות?
באוקטובר 2018 התקיימו בחירות מוניציפליות בבית שמש. מספר חודשים לפני כן עבר התובע לעיר, והתגורר ברחוב אשר כונה על ידי העירייה "צפניה", אף על פי ששמו המוכר במשרד הפנים היה "הושע הנביא".
לטענת התובע, הוא פנה הן לעירייה והן לעיריית בית שמש כדי להירשם כתושב העיר כך שתינתן לו האפשרות להצביע בבחירות, אך פניותיו לא הועילו. משרד הפנים סירב לעדכן את כתובתו מאחר שהעירייה לא עדנה את שם הרחוב, והעירייה לא הציעה לו כל פתרון לבעיה. מאחר שלא הצליח לעדכן את כתובתו, טען התובע כי נשללו ממנו זכויות ושירותים כגון הנחה בארנונה, שיוך סניף דואר וכן האפשרות להצביע בבחירות.
מנגד, העירייה טענה כי התובע מעולם לא פנה אליה בעניין חוסר היכולת להצביע בבחירות, אלא רק בנושאים אחרים כגון הנחה ברישום לגני ילדים. מכל מקום טענה העירייה כי תוצאות הבחירות לא השתנו בעקבות העובדה שהתובע לא הצביע, כך שהוא מעצים את הנזקים שנגרמו לו לכאורה. עוד טענה העירייה כי אם התובע היה רושם את כתובתו בשם הרחוב הקודם - הוא יכול היה להצביע בבחירות.
כיצד הוכיח התובע כי העירייה שללה את זכותו להצביע בבחירות?
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי העירייה שינתה את שמו של הרחוב שבו התגורר התובע עוד לפני שהליך שינוי השם הסתיים באופן רשמי. בהחלטתו ציין השופט כי העירייה יצרה את הנסיבות הללו, שבהן התושב סבור כי זהו שמו של הרחוב - נסיבות שהובילו לכך שנמנעה ממנו בסופו של דבר הזכות להצביע.
השופט קיבל את טענת התובע כי הוא פנה לעירייה בעניין זה עוד לפני מועד הבחירות, אך לא קיבל מענה. מעבר לכך, השופט קבע כי העירייה הייתה צריכה להציע לתושב פתרון הולם לבעיה, אך היא לא עשתה זאת. על כן, לפי החלטת השופט, האחריות לכך שזכותו של התושב להצביע נפגעה - מוטלת על העירייה, ומסיבה זו התובע זכאי לקבל פיצויים.
יש לך שאלה?
בכל הנוגע לקביעת גובה הפיצוי הראוי, התייחס השופט לכך שישנו קושי לקבוע את גובהו משום שלא מדובר בנזק ממוני אשר נגרם לתובע. מצד אחד, הזכות להצביע בבחירות היא זכות בסיסית וחשובה מאוד ולכן ראה השופט לקבוע סכום פיצויים שיבטא את חשיבותה וירתיע מפני הפגיעה בה.
מצד שני, לא מדובר בפגיעה שנעשתה בכוונת תחילה על ידי הרשות המקומית ואף לא בפגיעה פוליטית. השופט הבהיר כי העירייה לא פעלה לשם שלילת זכותו של התובע להצביע, אלא לא סייעה לו למצוא פתרון. בסופו של דבר קבע השופט כי סכום הפיצוי ההולם יעמוד על סך של 12 אלף שקלים. העירייה חויבה אף לשלם את הוצאות המשפט ושכר הטרחה בסך של 3,750 שקלים.
ת"א 14643-10-19
.jpg)
.jpg)
