לפני כשלוש שנים, צעיר בן 22 שהה בחוף בים המלח. לפתע התעופפו לכיוונו שתי שמשיות שלא חוברו באופן בטיחותי, ואחת מהן פגעה בגופו בחוזקה וגרמה לחבלות קשות בפניו ובזרועו הימנית. הוא הובהל לבית החולים לצורך טיפול בחתכים שנגרמו לו.


לאחרונה דן בית משפט השלום בבת ים בתביעה שהגיש הצעיר כנגד החברות אשר מפעילות את החוף בים המלח, בטענה שהתרשלותן גרמה לתאונה ועליהן לפצותו. הנתבעות טענו מנגד כי התובע אשם בתאונה בשל פזיזות וחוסר תשומת לב, וכי לא ניתן להכריע שנפילת שמשיה מהווה סיכון לא סביר אשר ניתן היה למנוע. לאחר מכן טענו כי משב רוח חזק ופתאומי גרם להתנקות השמשיות, ומאחר שמדובר בכוח עליון שלא ניתן להימנע ממנו אין להטיל עליהם אחריות.


ואולם, השופטת קיבלה את עדותו של הצעיר, וקבעה כי בניגוד לטענת הנתבעות, העובדה שרק שתי שמשיות התעופפו ולא יותר מעידה על כך ששתי השמשיות לא חוברו כראוי, ולא מדובר ברשלנות של התובע או במשב רוח חזק ופתאומי. התביעה התקבלה, והשופטת הורתה לנתבעות לפצות את הצעיר בסכום של 151 אלף שקלים. כמו כן ישלמו הנתבעות את שכר טרחת עורכי דינו של התובע בסך של כ-35 אלף שקלים.


מדוע השמשיות ניתקו ממקומן ומי אחראי לנזקי הגוף שנגרמו לצעיר בעקבות הפגיעה?


בתחילת הדיון הבהירה השופטת כי מדובר במקרה חריג ויוצא דופן, מכיוון שלא בכל יום נפגע אדם משמשיות מעופפות במהלך בילויו בחוף ים. לאחר מכן התייחסה השופטת לטענות השונות שהעלו הנתבעות, אשר תחילה טענו במסגרת כתב ההגנה שהגישו כי התובע כלל לא היה בחוף הים, ואם כן - שהייתו במקום התבצעה ללא רשות.


הנתבעות חזרו בהן מהטענות הללו לאחר מכן, מכיוון שלא הייתה להן כל הוכחה, אך טענו כי פגיעתו של הצעיר מהשמשיות נבעה מכוח עליון, היות שמשב רוח חזק מאוד הגיע לפתע וניתק את הסוככים ממקומם, כאשר המוטות נשארו נעוצים בחול.


השופטת דחתה טענות אלו, מאחר שהנתבעות לא הוכיחו כי רק חלקן העליון של השמשיות ניתק ממקומו, וכן מכיוון שרק שתי שמשיות התעופפו. השופטת השתכנעה כי מדובר בהצבה לא בטיחותית של השמשיות ולא במשב רוח חריג. מעבר לכך, הוסיפה השופטת, אם אכן היה מדובר במזג אוויר סוער וחריג, הנתבעות היו צריכות להיערך לכך מראש וכן להזהיר את קהל המבקרים. בהתאם לכך, החליטה השופטת לקבל את התביעה.


מהי מידת אשמתו של התובע בנזקי הגוף שנגרמו לו, והאם היה יכול לפעול אחרת כדי לא להיפגע מהשמשיות?


לאחר שהחליטה לקבל את התביעה, פנתה השופטת לבחון את טענת הנתבעות כי יש לדחות אותה או לכל הפחות להטיל אשם תורם בשיעור משמעותי על כתפיו של הצעיר, אשר נפגע לטענתן מכיוון שלא הבחין בזמן ונמלט מהשמשיות שהתעופפו לעברו.


השופטת דחתה טענות אלה, והבהירה כי אינה מצפה מאדם המבלה להנאתו בחוף הים להימנע מפגיעה בעקבות אירוע לא צפוי ופתאומי אשר מתרחש בשבריר שניה. מעבר לכך, לא הוכח כי אילו הצעיר היה זז או בורח, הוא היה מצליח להימנע מפגיעה. מסיבות אלה, השופטת הטילה אחריות מלאה על הנתבעות והחליטה לחייב אותן בפיצויים מלאים בגין הנזקים שנגרמו לצעיר.


אילו נזקים נגרמו לצעיר בעקבות הפגיעה בפניו ובזרועו?


בעקבות התאונה נחתך הצעיר באוזנו ובפניו, ועבר טיפול בבית החולים אשר כלל תפירות של החתכים. בעקבות התאונה נותרו לו צלקות נראות לעין בפניו. מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הכירורגיה הפלסטית קבע כי נותרה לו נכות בשיעור של 10% עקב הצלקת בפנים, וכן נכות בשיעור של 5% בגין צלקת שנותרה לו בזרועו.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


נוכח גילו של התובע ושנות העבודה הצפויות לו, העמידה השופטת את סכום הפיצויים בגין פגיעה בפוטנציאל ההשתכרות על סך של 67 אלף שקלים. עבור עזרה שנזקק לה מהזולת, קבעה השופטת פיצויים בסכום של 3,000 שקלים. כמו כן נקבע כי הצעיר זכאי לפיצויים בסך של 81 אלף שקלים עבור כאב וסבל. בסופו של דבר סכום הפיצויים הכולל הועמד על סך של 151 אלף שקלים.


ת"א 2030-12-20
 


עודכן ב: 24/07/2023