פיצויים עקב ניכור הורי: אב שגרם לנתק בין גרושתו ובין הילדים חויב לפצותה

לעתים הליכי גירושין מאופיינים גם בבחירתם של הילדים לצדד באחד מהוריהם, ולסרב לקשר עם ההורה השני. ישנם מקרים שבהם סרבנות הקשר נובעת מהסתה מכוונת של אחד ההורים כלפי ההורה השני, עד למצבים קיצוניים שבהם הילדים מנתקים את הקשר עם ההורה השני באופן מוחלט. תופעה זו מכונה "ניכור הורי", והפסיקה מתייחסת אליה כאל עילה המאפשרת תביעה נזיקית בגין רשלנות והפרת חובת תום הלב המוטלת על ההורים גם במקרה של גירושין.

ראיות רבות הובילו את השופט למסקנה כי האב פעל באופן אקטיבי לניתוק הקשר בין גרושתו לבין ילדיהם המשותפים

לאחרונה דן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בתביעת פיצויים בגין נזקים שנגרמו בעקבות ניכור הורי, אשר הגישה אישה כנגד בעלה לשעבר. לשניים יש תשעה ילדים משותפים, אשר חלקם בחרו לנתק את הקשר עם אמם באופן מוחלט בעקבות גירושיהם, ועם הילדים האחרים נפגע הקשר עם האם באופן משמעותי.

האם טענה כי בעלה לשעבר הסית את הילדים נגדה באופן חוזר ונשנה, ואף הרחיק אותם ממנה באמצעות בני משפחתה שהתנגדו לקשר החדש שלה עם בן זוגה הנוכחי. האב דחה את כל טענותיה ואף טען כי היא עצמה אשמה בכך שהילדים מסרבים לקשר איתה.

ואולם, השופט התרשם משלל ראיות שהוכיחו כי האב אכן פעל באופן אקטיבי כדי לסכל את הקשר בין גרושתו לבין הילדים, ואף הפר שוב ושוב החלטות שניתנו בבית הדין הרבני אשר נועדו לחייב אותו לאפשר קשר בין האם לילדים. עם זאת, השופט התייחס לכך שבזמן האחרון ניתן לראות שינוי חיובי מסוים בהתנהגותו של הנתבע, והביא זאת בחשבון בקביעת גובה הפיצויים. בסופו של דבר חויב האב בפיצויים בסך של 150 אלף שקלים, וכן בתשלום הוצאות המשפט של האם בסך של 30 אלף שקלים.

הילדים הגדולים ניתקו את הקשר עם אמם מיד לאחר הגירושין, ועם השנים הילדים הקטנים צמצמו את הקשר עמה - בעקבות הסתתם על ידי האב

אחרי 19 שנות נישואין ותשעה ילדים, בשנת 2015 התגרשו בני הזוג. באותה שנה התארסה האישה לבן זוגה ולאחר מכן נישאה לו. מיד לאחר הפרידה, חמשת הילדים הגדולים של השניים, בני תשע ועד 17, סירבו לקיים כל קשר עם אמם ועברו למשמורת האב, על פי החלטת בית דין רבני. ארבעת הילדים הקטנים יותר הועברו למשמורת האם. ואולם, האב סיכל את הסדרי הראייה שנקבעו בין האם לילדים שהיו במשמורתו ואף פעל לקחת את הילדים הקטנים מחזקת האם.

באותה שנה נסעה האם עם בן זוגה החדש למדינה אחרת, אך בעקבות הפללתם במעשה פלילי במטרה למנוע מהם לשוב לארץ, נבצר ממנה לשוב לישראל במשך 16 חודשים. אחרי חזרתה, שתי בנותיה סירבו לקיים איתה קשר, והאב המשיך לסכל את החלטות בית הדין הרבני וגרם לכך שהיום שישה ילדים אינם בקשר עם האם כלל, ואילו שלושת הילדים הקטנים מקיימים איתה קשר מצומצם בלבד.

כיצד השתכנע בית המשפט שהאב הסית את הילדים כנגד האם?

לאחר סקירת הראיות, הבהיר השופט כי במקרה זה לא רק שהאב פעל באופן מכוון להרחקת הילדים מהאם, אלא גם גורמים שונים מהקהילה שאליה היו שייכים, לרבות בני משפחתה של האם. ממועד הפרידה הילדים הגדולים התייחסו אל אמם כשקרנית ומשוגעת, ואף פיקחו על אחיהם הקטנים אשר ביקרו אותה.

עובדת סוציאלית שהיית בקשר עם המשפחה העידה בבית המשפט כי גרסאותיהם של הילדים לא היו מגוונות ונשמע מהן קול אחיד, אשר מעורר חשד כי גורם זר השפיע עליהם. מעבר לכך, כל גורמי המקצוע הרלוונטיים העידו כי האם הייתה פעילה ומיטיבה בגידול הילדים, ללא כל חשש לחוסר מסוגלות הורית. לכך הוסיפו את ניסיונותיו החוזרים והנשנים של האב לחבל בכל ניסיון לשקם או לחדש את הקשר בינה לבין הילדים.

יש לך שאלה?

פורום בית משפט לענייני משפחה

השופט התרשם כי מדובר במקרה של ניכור הורי חמור וקיבל את התביעה, ואף קבע כי יש לחייב את האב בפיצויים עבור נזקיה הלא ממוניים של האם. עם זאת, הוא התחשב בכך שכעת חל שינוי חיובי בגישתו של האב והוא מוכן לשקם את הקשר בין האם לילדים, ובסופו של דבר קבע כי סכום הפיצויים הראוי יעמוד על סך של 150 אלף שקלים, וכן חייב את האב בתשלום הוצאות המשפט בסך של 30 אלף שקלים.

תלה"מ 33291-05-19