רשלנות רפואית בחדר מיון: צעירה שסבלה מהזיות שוחררה מבית החולים והתאבדה, אביה יקבל פיצויים

לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בחיפה בתביעה שהגיש אב לאחר מות בתו בת ה-25, כנגד המדינה ובית החולים הציבורי שבבעלותה, בטענה שרשלנות בית החולים באבחון מצבה של בתו, אשר הגיעה לחדר המיון לאחר שצרכה סמים וטענה כי היא שומעת קולות המורים לה לפגוע בעצמה - היא זו שהובילה להתאבדותה.

במסגרת התביעה טען האב כי היועץ הפסיכיאטרי אשר בחן את בתו בבית החולים התנהל באופן אדיש למצבה, ושחרר אותה בזמן שהייתה בהתקף פסיכוטי לאחר בדיקה שטחית בלבד, במקום למנוע את התאבדותה באמצעות המשך בירור, יצירת קשר עם האב או אשפוז כפוי.

מנגד טענה המדינה כי הטיפול שניתן לצעירה בבית החולים התבצע לפי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים, וכי הזיות אינן מעידות בהכרח על התקף פסיכוטי. הפסיכיאטר שבדק אותה טען כי התרשם מהרעלת סמים שהלכה ודעכה, ולא מאובדן קשר עם המציאות.

מדוע מצבה הנפשי וההתנהגותי של הצעירה לא נבדק לעומק בחדר המיון, ולמה לא בוצעו בדיקות מעבדה ובדיקות גופניות כוללות?

השופטת התרשמה כי אין אינדיקציה לכך שמדובר היה בהרעלת סמים, כגון בדיקות שתן או ממצאים מעבדתיים אחרים. כמו כן, עדות חברתה של הצעירה אשר ליוותה אותה לבית החולים הייתה מפורטת וקוהרנטית, ולפיה השופטת קבעה כי המנוחה לא נטלה סמים בשעות שלפני הגעתה אל חדר המיון, וכי היה צורך לברר לעומק את מצבה הנפשי.

לקביעת השופטת, בית החולים הפר את חובת הזהירות שבה היה צריך לנקוט, ובכך התרשל. אי לכך התביעה התקבלה, והמדינה חויבה לפצות את אביה של המנוחה בסכום של שני מיליון ו-315 אלף שקלים. כמו כן המדינה נדרשה לשלם את הוצאות שכר טרחת עורכי הדין בסך של כ-542 אלף שקלים.

הצעירה פנתה לבית החולים בעקבות קולות בראשה שציוו עליה לפגוע בעצמה, האם ניתן היה לאשפז אותה בכפייה גם ללא רצונה?

בשנת 2016 נמצאה הצעירה תלויה בחורשה, יומיים לאחר ששוחררה מחדר המיון. כשהייתה בת שבע אמה נפטרה, בנסיבות שמרמזות על התאבדות. בתקופה שבה נטלה את חייה, היא הייתה סטודנטית לאדריכלות ובמקביל עבדה ופרנסה את עצמה.

אל בית החולים הגיעה לקראת שתיים בלילה, בליווי חברתה שבדירתה שהתה כמה שעות לפני כן. בחדר המיון נבדקה על ידי אחות, רופאה ויועץ פסיכיאטרי, ולבסוף שוחררה כשעה לאחר שהגיעה. חברתה הפצירה בה שתישאר לישון אצלה, אך היא סירבה, ובשעות הבוקר לא ניתן היה לאתר אותה בטלפון. כאמור, יומיים לאחר מכן נמצאה בחורשה בקרבת ביתה של החברה, ללא סימני חיים.

ממסמכי בית החולים עלה כי האחות שבדקה אותה דיווחה על הזיות כתלונתה העיקרית, לרבות קולות בראש שאומרים לה להתאבד, ולחץ דם גבוה. הרופאה שבדקה אותה רשמה כי היא נוטלת חגיגת באופן קבוע, וכי סיבת הגעתה למיון היא מחשבות אובדניות.

הפסיכיאטר כתב כי חברתה הביאה אותה לחדר המיון בשל מחשבות אובדניות עקב שימוש בקטמין, וכי היא שוללת רצון למות ומבקשת להשתחרר תוך שהיא מבטיחה כי לא תפגע בעצמה. עוד כתב הפסיכיאטר כי מקור ההזיות בהרעלת סמים, וכי אינה מעוניינת להתאשפז ואינה עומדת בתנאי החוק לאשפוז כפוי. מספר דקות לאחר ששוחחה עם היועץ הפסיכיאטרי, היא שוחררה מבית החולים.

האם בית החולים התרשל בכך ששחרר את הצעירה ולא מנע את התאבדותה?

לטענת התובע, הפסיכיאטר לא ראה צורך לשוחח עם האחות והרופאה שבדקו את בתו, לא התייחס לדברי חברתה שליוותה אותה, לא בירר לעומק אילו סמים נטלה ואת מינונם כך שקביעתו כי מדובר בהרעלת סמים לא הייתה מבוססת, וקבע כי אפשר לשחררה מבלי לנסות לשכנע אותה להישאר לאשפוז או ליצור קשר עם התובע. חברתה העידה על מצבה המבולבל ועל היותה מנותקת מהמציאות.

מנגד טענה המדינה כי התנהלות הצוות בבית החולים התבצעה בהתאם לסטנדרטים המקובלים, וכי לא ניתן היה לכפות עליה להתאשפז. כאשר רופא מחליט שאין סיבה שלא לשחרר מטופל, הובהר, אין פרקטיקה רפואית שדורשת להשאירו בבית החולים לצורך הזהירות וליתר ביטחון.

יש לך שאלה?

פורום רשלנות רפואית בלידה

ואולם, השופטת השתכנעה כי טענת ההגנה שמדובר היה בהרעלת סמים כלל לא הוכחה, וכי סוגיית הרשלנות בשחרורה של הצעירה צריכה להיבחן בין שהשתמשה בסמים באותו יום ובין שלא, כך שלקביעתה המנוחה שוחררה מוקדם מדי בנסיבות העניין, מבלי לברר לעומק את מצבה הנפשי ומבלי לערוך לה את כל הבדיקות הנדרשות. מדובר ברשלנות של בית החולים, קבעה השופטת, ופסקה לזכותו של האב פיצויים בסכום של שני מיליון ו-315 אלף שקלים.

ת"א 8506-09-19