בשנת 2020, בני זוג הנשואים זה לזה 18 שנים ולהם חמישה ילדים משותפים החלו להתווכח. הוויכוח היה קשור בדברים שאמרה אמו של הבעל על כלתה, והאישה צחקה מכך. בעלה בתגובה תקף אותה באגרוף, והכה אותה בידיה וברגלה. מעשיו הותירו חבלות בגופה של האישה.


הבעל הודה והורשע בתקיפה חבלנית של בת זוגו, ולאחרונה ניתן גזר דינו בבית משפט השלום בירושלים. שירות המבחן שהתבקש לערוך תסקיר בעניינו, סבר כי הוא לא לקח אחריות מלאה על העבירה שביצע, אך למרות זאת המליץ לבטל את הרשעתו כדי שתעסוקתו כנהג אוטובוס לא תיפגע, וכן המליץ להסתפק בעונש קל הכולל שירות לתועלת הציבור בלבד.


הפרקליטות התנגדה להמלצה זו לאור חומרת מעשיו של הבעל, וביקשה להטיל עליו עונש הכולל עבודות שירות, ואילו סניגורו ביקש לאשר את המלצת שירות המבחן. לאחר בחינת הדברים, החליט השופט להשאיר את ההרשעה על כנה מאחר שלא מצא הצדקה לביטולה, אולם אימץ את המלצת שירות המבחן בכל הנוגע לענישה. על כן העונש כלל שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות וכן התחייבות כספית בסך של 5,000 שקלים שלא לבצע עבירת אלימות בעתיד.


השופט התחשב בכך שמדובר באירוע חד פעמי, אך מנגד שקל גם את העובדה שהבעל לא לקח אחריות מלאה על מעשיו, וטען כי גם אשתו אשמה


במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הגבר, הוא נשלח לשירות המבחן. על פי תסקיר שערך קצין המבחן בעניינו, מדובר באדם נורמטיבי אשר מערכת היחסים שלו עם רעייתו תקינה, ואילו אירוע התקיפה שבגינו הורשע היה חד פעמי וחריג.


עם זאת, קצין המבחן התרשם כי הבעל מצמצם את אחריותו ומטיל חלק מהאחריות לאירוע על אשתו, מאחר שהעליבה את אמו. בסופו של דבר קצין המבחן השתכנע כי אין צורך לשלב את הגבר בהליך טיפולי, והמליץ כאמור לבטל את ההרשעה כדי שיוכל להמשיך בעבודתו כנהג רכב ציבורי.


מדוע החליט השופט להטיל על הגבר עונש שירות לתועלת הציבור בלבד, וקבע כי אין הצדקה לעונש הכולל עבודות שירות?


בבחינת מתחם הענישה ההולם, סבר השופט כי הנאשם פעל מתוך דפוסי חשיבה של בעלות כלפי אשתו. השופט הבהיר כי מדובר בהתנהלות פסולה שנועדה להשפיל את בת הזוג, כאשר האחריות הבלעדית מוטלת כולה על כתפיו של הגבר.


מדיניות הענישה במקרים דומים מגוונת מאוד, ויכולה לנוע בין שירות לתועלת הציבור ועד מאסר בפועל במקרים חמורים מאוד. השופט הציג מספר מקרים מהפסיקה שבהם נעו העונשים בין עבודות שירות ושירות לתועלת הציבור, וקבע כי במקרה זה מתחם הענישה ההולם יעמוד על שירות לתועלת הציבור בהיקף של לפחות 150 שעות, ועד שישה חודשי עבודות שירות.


השופט התחשב בכך שבמקרה זה הבעל הודה במעשים ולקח עליהם אחריות, לפחות באופן פורמלי, וכן בעובדה שאין לו עבר פלילי והוא מקיים חיים נורמטיביים. עם זאת, השופט ציין כי הגבר לא לקח אחריות מלאה על מעשיו ודפוסי חשיבתו בעייתיים, כך שקיים חשש כי יבצע שוב מעשי אלימות כלפי אשתו בעתיד. לבסוף סיכם השופט כי המלצת שירות המבחן בנוגע לעונש בשמות שירות לתועלת הציבור היא נכונה, והחליט למקם את עונשו של הנאשם באמצע מתחם הענישה.


מה הוביל את שירות המבחן להמליץ על ביטול ההרשעה, ולמה השופט קבע כי אין הצדקה לבטל אותה?


לפני גזירת העונש, התייחס השופט להמלצת שירות המבחן לביטול הרשעתו של הגבר, וקבע כי אמנם מעשה האלימות לא היה חמור במיוחד ומאפשר באופן עקרוני לגזור את עונשו תוך ביטול ההרשעה, אולם הוא לא מצא שייגרם לו נזק קונקרטי אם ההרשעה לא תבוטל. באופן עקרוני, ניתן לבטל הרשעה פלילית רק במקרים חריגים שבהם רף החומרה אינו גבוה, וכן מוכח כי למורשע ייגרם נזק לא מידתי אם ההרשעה תיוותר על כנה.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי


בסופו של דבר נקבע כי הבעל ירצה 300 שעות שירות לתועלת הציבור, וכן הוטל עליו מאסר על תנאי של ארבעה חודשים, אשר יהיה בתוקף בשלוש השנים הקרובות. כמו כן הוא נדרש לחתום על התחייבות כספית בסך של 5,000 שקלים שלא לבצע עוד עבירות אלימות כלפי בת זוגו, לרבות איומים.

 

ת"פ 55838-12-20