בסוף אוגוסט 2021, קטינה בת 12 שיחקה עם אחיה בן השלוש בשעות הערב בגן משחקים בקרבת ביתם באשקלון. באותו הזמן, גבר בשנות ה-30 לחייו טייל בפארק סמוך עם שני כלבים, והחל לעקוב אחרי שני הילדים כשאלו פנו לשוב הביתה.


כששני הילדים היו קרובים לשער הבית, עזב הגבר את הרצועות של שני הכלבים והתקרב אליהם. הילדה בירכה אותו לשלום, אך אז לפתע הרים אותה הגבר בכוח, סתם את פיה והחל לגרור אותה לכיוון הפארק. האח הקטן לא עזב את ידה ונגרר גם הוא. הילדה נאבקה בו בכל כוחה וצעקה, עד שלבסוף הגבר שחרר אותה מאחיזתו ונמלט. בעקבות המקרה נחבלה הילדה.


לאחרונה נקבע עונשו של הגבר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לאחר שהורשע בביצוע ניסיון חטיפה ותקיפת הקטינה. בחינת נסיבות המקרה, נסיבותיו האישיות של הנאשם וגזרי דין שניתנו במקרים דומים בעבר, הביאה את השופט להחלטה כי העונש יכלול מאסר בפועל לתקופה של שנתיים וארבעה חודשים וכן תשלום פיצויים לקטינה בסכום של 15 אלף שקלים.


האם יש הבדל מבחינת העונש בין עבירת ניסיון חטיפה לבין עבירת חטיפה?


לאחר סקירת המקרה שבגינו הורשע הגבר בשתי העבירות, צורפה הצהרת הילדה שנכתבה על ידי אמה, אשר תיארה את הסבל והחשש שמלווים את בתה בעקבות אותו אירוע.


לאור סבלה של נפגעת העבירה וחומרת מעשיו של הנאשם, טענה הפרקליטות כי מתחם הענישה הראוי במקרה זה צריך לנוע בין ארבע שנות מאסר ועד שבע שנים מאחורי סורג ובריח. עוד טענה הפרקליטות כי אין הבחנה מבחינת הענישה בין הרשעה בניסיון לביצוע עבירה לבין הרשעה בביצוע העבירה, בייחוד כאשר במקרה זה הנאשם כמעט הצליח לבצע את החטיפה.


כמו כן טענה הפרקליטות כי הגבר תכנן את מעשיו מראש, וציינה כי כבר הורשע בעבר במגוון עבירות חמורות, ולכן טענה כי יש לקבוע עונש מרתיע.


האם הגבר תכנן מראש את החטיפה או שפעל באופן ספונטני?


בניגוד לטענות הפרקליטות, הסניגורית טענה כי מתחם הענישה צריך לנוע בין עבודות שירות בלבד ועד שנת מאסר בפועל. לטענתה, העבירות שביצע הנאשם לא היו חמורות, מכיוון שמדובר באירוע שנמשך כמה דקות בודדות, ומאחר שהגבר לא תכנן מראש את ביצוע העבירה.


מעבר לכך, טענה הסניגורית, הגבר התחרט על מעשיו עוד בזמן ביצוע העבירה, ולכן שחרר את הילדה ואף ביקש ממנה סליחה. כמו כן, לטענתה החבלות שנגרמו לקטינה היו שטחיות בלבד. הסניגורית הוסיפה על כך את הודאתו המיידית של הנאשם בהזדמנות הראשונה במשטרה ואת האחריות שלקח על מעשיו.


מהו העונש ההולם בגין ניסיון חטיפת ילדה, ומהי הענישה הנהוגה במקרים כאלה?


המעשים שביצע הנאשם ומידת הפגיעה בערכים כגון תחושת הביטחון ושלמות גופה של הילדה הם משמעותיים, הבהיר השופט בתחילת הכרעתו. אף על פי שהתקרית אירעה במשך דקות ספורות ליד ביתה של הילדה, ציין השופט, לא ניתן להקל ראש בכך שמדובר בילדה קטנה שהותקפה על ידי אדם שלא הכירה, ובמידת הנזק שנגרם לה כתוצאה מכך. אמנם לא ברור מה היו כוונותיו של הנאשם, הוסיף השופט, אולם הדבר אינו משנה את החומרה שבמעשיו.


אף על פי שהגבר לא תכנן את האירוע בפרטי פרטים, השופט ציין כי בהחלט ניתן לזהות בסממני הכנה לביצוע העבירה, כגון העובדה שעקב אחרי הילדה והתקרב אליה, עזב את הרצועה שבה החזיק את שני הכלבים ועוד.


לצד זאת, השופט לא התעלם מכך שהגבר לא השלים את מעשיו, ובסופו של האירוע בחר לשחרר את הילדה ואף התנצל בפניה. אף על פי שעל פי חוק העונשין, העונש המקסימלי בין עבירת חטיפה לבין עבירת ניסיון חטיפה הוא זהה, ציין השופט שבאופן מעשי קיים הבדל בענישה בין שתי העבירות הללו.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי


השופט קבע כי מתחם הענישה צריך לנוע בין 20 ועד 50 חודשי מאסר בפועל, ולא מצא הצדקה לסטות לקולא או לחומרא מהמתחם שקבע. בסופו של דבר ובהתחשב במכלול השיקולים, הטיל השופט על הנאשם לרצות 28 חודשי מאסר בפועל, וכן לפצות את הילדה בסך של 15 אלף שקלים.

 

ת"פ 10180-09-21